המרחב הבריא
המרחב הבריא
אפס בחשבון החשמל - על תכנון ובנייה של בית מאופס אנרגיה
חשבון החשמל בישראל יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים בשנה.
איך נמנעים מלשלם חשמל?
בפרק נעסוק בתכנון אדריכלי קפדני לבתים יעילים במיוחד הצורכים הרבה פחות חשמל, וביחד עם התקנת מערכת ייצור חשמל סולארית מאפסים את חשבון החשמל החודשי.
הפרק הוקלט בשיתוף דן הלפרין מחברת BIPV
איל יוסינגר אדריכל
.שלום לך שלום לך ברוכים הבאים וברוכות הבאות למרחב הבריא הפודקאסט שעוסק בקשר בין הבריאות שלנו לבין הסביבה המתוכננת והבנויה והיום בפרק שלנו על בית מאופס אנרגיה, בית מאופס אנרגיה בשפה פשוטה זה בית שאני פשוט לא משלם בו חשבון חשמל או שחשבון החשמל שלי פשוט יוצא אפס, הוא יוצא אפס ולכן זה נקרא בית מאופס אנרגיה אני יכול כבר לגלות לכם. שאפשר אפילו לעשות ולתכנן בתים שמייצרים יותר חשמל ממה שהם צורכים. כלומר שהבית הופך להיות מעין תחנת. קטנה שמייצרת עבורי חשמל את החשמל הזה אני יכול למכור ואפילו להרוויח כסף מידי חודש במקום לשלם חשמל. אז בתקופה שבה עלויות החשמל משתוללות עולות כמעט מידי רבעון ואנחנו עדים לעובדה שהחשבונות שלנו בכלל במיסים שאנחנו משלמים הולכים ועולים. יש בהחלט בהחלט מקום להבין איך אנחנו יכולים להפחית בצורה דרמטית את חברות חשבון החשמל שלנו עד כדי אפס. וזאת באמצעות תכנון אדריכלי נכון יותר. אדריכלי טוב יותר אז אל כל זה נדבר בפרק הזה. פתיח ומתחילים. הבריאות שלכם מושפעת מהמקומות בהם אתם נמצאים. נשמע מפתיע 90% מזמננו, אנחנו נמצאים בתוך מבנים אפילו כשאנחנו יוצאים החוצה מבעד לדלת. אנחנו נמצאים בסביבות מתוכננות מעשה ידי אדם, העיר, הפארק השכונתי ואפילו החורשה הקרובה כולם החלו כרעיון במוחו של מתכנן. למקומות אלה השפעה ישירה על הבריאות הפיזית והנפשית, שהן כמובן שני צדדים של אותו המטבע. באמצעות מחקרים פורצי דרך בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח והאדריכלות, ניתן לאפיין מרחבים בריאים. מקומות האלה מעצימים את הנפש, מעוררים השראה, מחברים אותנו לקהילה, משפרים את מצב הרוח שלנו וגורמים לנו ראשה איך עושים את זה. בואו נגלה יחד. אז מי שזה הפרק הראשון שלו איתנו בפודקאסט המרחב הבריא. אני אציג את עצמי שמי אדריכל יוסינגר אני מתכנן למשפחות בתים בריאים אשר אינם מכילים רעלים נעימים כל השנה ללא צורך מיותר בבזבוז חשמל מוארים בעור טבעי, מתוכנן ונכון ומאווררים היטב לשיפור איכות האוויר בבית. אני עוסק באדריכלות מזה 17 שנה. משרדי פועל כעשור ותכננתי מאות מבנים בכל רחבי הארץ וגם בעולם. אני מתמחה באדריכלות ירוקה בשיטות בנייה מתקדמות לחיסכון יעילות, בריאות ורווחה במבנים כל זאת מת. שבה היא צריך להיות המקום והמכשיר הכי חשוב בחיינו וצריך להיות מותאם לצרכים הרגשיים, הפיזיים, המנטליים והחברתיים שלנו. מרחב בריא מעצים אותנו כיחידים וכמשפחה, מייחד אותנו בעולם ותורם לעושר ולבריאות. ומי שמצטרף אלינו אחרי שהוא כבר שמע פרקים קודמים אז בוודאי מכיר את האג'נדה שלי. את. הרעיונות ואת השיטות שאני מיישם בבתים שמדברות על בית פסימי. בית כזה שהוא מתחמם, בית כזה שהוא מתקרר בהתאם לעונה, באופן טבעי ללא שימוש בחשמל דיברנו על זה לא מעט בהקשר של קירור מבנים ללא מזגנים וגם חימום מבנים בחורף. בחלק מהפרקים מי שרוצה כמובן כמובן מוזמן לשמוע את הפרקים הקודמים בנושאים הללו. לדוגמה את הפרק של בתים ללא מזגנים שבהחלט מתאר חלק מהפרקטיקות והאסטרטגיות שאנחנו נוקטים בהקשר הזה. אבל היום אנחנו ממש מדברים באופן ספציפי על בית מאופס אנרגיה. ניתן לתכנן בית כזה ואיך ניתן לבנות בית כזה וקודם כל בואו נשאל את עצמנו את השאלה למה כדאי? למה כדאי לתכנן בית מאופס אנרגיה שתי סיבות שאני מצאתי והסיבה הראשונה היא הסיבה הברורה סטייטינג דה אוביוס, כמו שאומרים, לא משלמים חשמל, כלומר אנחנו בבית מאופס אנרגיה פשוט נמצאים באפס עם חברת החשמל, חשבון חשמל ממוצע לבתים פרטיים בישראל יכול להיות 1000, 500 ואפילו 2000 ש"ח בחודש. וזה יופי של חיסכון. אם נוסיף את העלויות המאוד גבוהות של המשכנתא. בניית הבית אנחנו יכולים בהחלט ובשקט להפחית מהן את התשלום החודשי הזה של 1000 500 2000 ש"ח ובבתים גדולים אפילו יותר ופשוט להוריד אותם מהחשבון החודשי מהתשלומים שלנו מידי חודש. על חשמל. אני רוצה להגיד בהקשר הזה, שחשבון החשמל שלכם, לא משנה איפה אתם גרים, מורכב בממוצע מארבעים% מקירוב וחימום. כלומר, יש לנו הרבה מכשירי חשמל בבית, גם תאורה, גם מכונת כביסה, מדיח, כלים, קומקום כל מיני מכשירים חשמליים, תנור וכולי. אבל 40% מתוך חשבון החשמל שלכם מורכב מיזוג ומחמום. כמובן שבשיא החורף זה קצת עולה לחימום, ובשיא הקיץ קצת עולה לקירור, אבל בממוצע שנתי 40% מחשבון החשמל הוא המיזוג והחימום, ובנקודה הזאת אנחנו הולכים לטפל היום באופן יסודי. אז הסיבה הראשונה שלמה כדאי לתכנן ולבנות בית מאופס אנרגיה. זה פשוט כי חשבון החשמל יוצא אפס. והסיבה השנייה שכדאי לתכנן בית מאופס אנרגיה היא שאנחנו מפחיתים את פליטת גזי החממה, כלומר עושים טוב לעולם לעצמנו, לבריאות של הסביבה ושל מי שחי סביבנו וכמובן גם לדורות הבאים. למה זה כל כך משמעותי? כי כשאנחנו מסתכלים על פליטת גזי החממה, בעיקר סי או שתיים, אבל גם גזי חממה נוספים באופן השוואתי אל מול תעשיות שונות ואל מול תחומים שונים, אנחנו רואים שיש כל מיני תחומים שהם מזהמים. למשל תעשיה למשל תחבורה למשל חקלאות וכמובן גם ענף הבנייה והמבנים ואנחנו מגלים שהענף המזהם ביותר, כלומר, מה שגורם לעיקר פליטות גזי החממה, שהן הסיבה להתחממות הגלובלית, אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית זה המבנים, כלומר 40% מפליטת גזי החממה בעולם נגרמים על ידי מבנים. כן כן, ממש המבנים שאנחנו גרים בהם כולנו. כולל בתי הספר והמשרדים. בבתי החולים וכמובן הבתים בתי המגורים שלנו 40% הזה נחלקים באופן גס לשני חלקים משהו כמו 10, 15% זה הייצור של חומרי הגלם לבנייה, ייצור, שינוע כמובן הקריאה שלהם. קריאה של החומרי הגלם ואז השינוע שלהם, הייצור שלהם ואחר כך השינוע שלהם לאתר זה בערך 10 15% והשאר 25 30% זה בעצם. הצריכה של המבנים לאורך השנים, כלומר אמרנו שחלק גדול מצריכת החשמל זה לחימום ולקירור אז צריכת החשמל לחימום ולקירור למשך חיי המבנה הם המזהם העיקרי. ככה ששוב 40% מפלטות גזי החממה בעולם נגרמים באמצעות מבנים. גם הבנייה שלהם וגם התחזוקה שלהם לאורך שנים, ולכן הם שוב שואלים אותנו למה כדאי ליצור בתים מאופסים אנרגיה? אז שתי סיבות עיקריות אחד לנו בכיס הרבה יותר משתלם. אפס בחברון. בחשבון החשמל ואנחנו מפחיתים את פליטת גזי החממה באופן דרמטי, כי מבנים אחראיים לארבעים% מפליטת גזי החממה בעולם. ואם השתכנענו שכדאי לנו אז בוא נבין איך זה קורה, איך אפשר למעשה לתכנן מבנה בית מאופס אנרגיה? למעשה, גם פה אנחנו נחלקים לשני חלקים. בחלק הראשון הוא לתכנן בית מאוד מאוד חסכוני בחשמל, שזה מי שעקב אחרינו בפודקאסט יודע שיש כל מיני שיטות פסיביות שמאפשרות את זה, והיום בפרק אני שוב אני אחזור על חלק מהדברים אני אספר על זה אז לייצר או לתכנן מבחינה אדריכלית בית מאוד מאוד חסכוני בחשמל והדבר השני זה להתקין בבית מתקן לייצור חשמל, מתקן לייצור חשמל בבית בישראל כמעט תמיד זה מתקן פוטואי שזה השם המקצועי לתאים סולריים תאים. שיודעים להפוך את אנרגיית השמש הפוטו לחשמל לוולט, כלומר הופכים את הקרינה האלקטרומגנטית של אור השמש לחשמל. ובשילוב עם בית מאוד חסכוני ומתקן לייצור חשמל, אנחנו מגיעים לבית שהוא מאופס אנרגיה. איך זה קורה? אז אני בפרקטיקה שלי. הגעתי למסקנה שלפעמים. זה שילוב של צורה וחומר ב-60% 40%. לפעמים הצורה יותר חשובה, לפעמים החומר יותר חשוב. אבל בואו נסכם בינינו כרגע על 50, 50, כלומר 50% אחראית הצורה של הבית וחמישים% החומר שממנו עשוי הבית. מה זה בעצם אומר אז בצורה כשאני מדבר על צורה חסכונית של בית, אני מדבר על כל ענייני התכנון האדריכלי, הביו אקלימי, כל ענייני התכנון האדריכלי לתכנון פסיבי או סולרי פסיבי, שזה אומר שימוש מיטבי באנרגיית השמש והרוח כדי להפוך את הבית לנעים מאוד כל השנה, יום ולילה שלא. הנכס מושכר 365 ימים בשנה את זה מבחינה אדריכלית אני עושה באמצעות העמדת הבית על המגרש באמצעות תכנון נכון של הפתחים, באמצעות תכנון נכון של מצללות, למשל, בהעמדת הבית למגרש לא תמיד חייבים להעמיד את הבית במקביל לקווי הבניין. אומנם קווי הבניין הם מגדירים לנו את השטח שבו מותר לי לבנות, אבל אני יכול אם יש לי אפשרות עם המגרש מספיק גדול ומאפשר לי את זה, אני יכול לסובב את הבית בזווית כזאת שהיא. תהיה נכונה יותר כלפי רוחות השמיים צפון דרום מזרח מערב. באופן הזה אני יכול להפוך את הבית להרבה יותר יעיל אנרגטית. אני יכול לסנן או למנוע משמש קייצית לחמם לי את הבית יתר על המידה ואני יכול להפך בחורף להנות מאנרגיית השמש מחום השמש שיחמם לי את הבית. בהקשר הזה אני רוצה לתת איזושהי דוגמה. אני רוצה שתנסו רגע לדמיין. קיץ ישראלי קיץ ישראלי טיפוסי, חם וביום חם מאוד כזה נגיד יולי-אוגוסט ביום חם מאוד כזה אתם נכנסים לתוך הרכב הפרטי שלכם. אם אתם זוכרים יום כזה, אז הרכב הפרטי שלכם כנראה היה לוהט ביום הזה פתחתם את הדלת של הרכב התיישבתם חום אימים, הרכב לוהט ואז מה אנחנו עושים? אנחנו מדליקים ככה את המזגן בעוצמה המרבית שלו, פותחים את החלונות של הרכב. נוסעים קצת כדי שאוויר ינשוף בתוך הרכב ורוח תצנן אותנו ואת המושב. ולוקחות כמה דקות טובות 5 6 7. לפעמים 10 דקות עד שהרכב מצטנן ובכלל נעים לנו לנסוע ולשבת בתוך הרכב עד שהמזגן ככה מתגבר על עומס החום ואז אפשר להמשיך לנסוע בכוח המזגן של הרכב. עכשיו אני רוצה שתדמיינו בדיוק את אותו המקרה רק שאתה הרכב לא עמד במקום חשוף לשמש אלא עמד מתחת לעץ או אולי בחניון מקורה. אותו היום, אותה טמפרטורה, אותו הרכב אבל בגלל שהוא עמד במקום אחר, מקום מקורה שלא חשוף לשמש ישירה כשנכנסתם אליו המצב שונה לגמרי. יכול להיות שהרכב חם, אבל תוך שתי דקות המזגן של הרכב מתגבר על זה ואפשר לנסוע בצורה נעימה. אותו הדבר לגבי בתים אם את הבית מלכתחילה אני אתכנן באופן כזה שהוא לא חשוף לשמש ישירה, לא סובל מקרינה ישירה ומעומס חום כל היום. אני יכול להגיע למצב שבערב אני נכנס פנימה לתוך הבית שלי. והוא הרבה יותר נעים, כלומר תנאי הפתיחה שלו עוד לפני שהפעלתי מזגן הם הרבה הרבה יותר נעימים והרבה יותר מתאימים לפעילות אנושית מבלי עומס החום. אז הנושא של העמדת הבית, כמובן שפתחים גם נכנסים למשוואה הזאת כי אני יכול לתכנן פתחים שהם- חשופים לשמש ישירה לקרינה ישירה ולחום, גם לחום, בהסעה וגם בחום בהולכה. אלה סוגים שונים של מעבר חום. אני יכול לתכנן את הפתחים בצורה נכונה. שמצד אחד הכניסו אור, נוף ואוויר, אבל מצד שני. לא התחממו, חימום יתר. כנל לגבי החורף. הפוך בחורף אני רוצה דווקא את החום של השמש ואז אני אתכנן פתחים כאלה שיודעים בחורף הישראלי לקבל את החום. מי שחושב שיש סתירה בין פתח שמקבל חום בחורף ומקבל ולא מקבל חום בקיץ אז שיחזור לפרקים הקודמים שלנו כי השמש הישראלית היא אידיאלית בנושא הזה גבוהה מאוד בקיץ נמוכה יותר בחורף, מאפשרת לי מבחינה אדריכלית לבצע את הסינון האידיאלי. למניעת התחממות בקיץ ולכן לחמם את הבית בחורף אז אפשר לתכנן פתחים כאלה, שיודעים לעשות גם וגם. מצללות כמובן, כל הנושא של פרגולות מצללות מעל חלונות המצללה היא לא רק כדי לשבת בחוץ עם חברים, אלא המצללה היא גם כדי להגן על פתחים שונים בבית. מחימום יתר יש מצללות אופקיות כמו פרגולות כמו כובע מצחייה. יש מצללות אנכיות שמתאימות יותר לחזית, מערבית ומזרחית. אפשר להפוך אותם לדבר יפה אדריכלי מעוצב. אני הרבה פעמים מתכנן פרגולות, צומחות גם אופקי וגם אנכיות. צמח מסתרג גפן כיסוס פסיפלורה שיודעות לתת לי את הצל בזווית הנכונה של השמש. כמובן שאפשר להשתמש בצמחים בכלל בגינה כדי ליצור איזה שהוא סינון גם של השמש הקיצית וגם העברת השמש החורפית. אז כל הדברים האלה אנחנו שמים אותם בתוך קטגוריה של צורה. יש עוד דברים? לא דיברנו למשל בנושא של צורה על הנושא של זרימת אוויר בתוך הבית. העמדה של הבית כלפי הרוח יכולה לתרום לי צינון. פסיבי צינון חינמי על ידי רוח קיי לדוגמא בישראל. כל אזור החוף מבערך כתב אשקלון עד ראש הנקרה חשוף לברזה הים תיכונית המפורסמת. זה רוח נפלאה שמגיעה בשעות 3 4 5 אחר הצהריים בעונת הקיץ יולי אוגוסט ואם אני משתמש בה נכון יכולה לצנן לי את הבתים ולהחליף מזגן. אני יכול להשתמש בריבוד תרמי שזאת שיטה שאני משתמש בשכבות האוויר. אתם יודעים, הרי שהאוויר חם עולה למעלה כי הוא קל יותר. אז שכבות האוויר הקל שנמצאות למעלה אני יכול לשחרר אותם. בצורה חכמה דרך פתחי שחרור חום עליונים או אופקיים. יש כל מיני שיטות לשחרר את האוויר החם ואז להכניס אוויר קריר יותר למטה בגובה המשתמש בגובה מרכז הגוף שלנו. כל הדברים האלה הם אדריכלות ירוקה, אדריכלות חכמה שיודעת ליצור לי בית שהוא מאוד מאוד נעים ונוח. כמו שאמרנו זה 50%, 50% צורה וכבר יצרתי בית של נתוני הפתיחה שלו. הם הרבה יותר טובים. אני כבר חסכתי בכך, אני אומר נניח 50%. מחשבון. יצרתי בית שהוא מאוד מאוד נוח, החמישים% השניים במשוואה מדברים על חומר, מדברים על ממה עשוי הבית. כלומר, אם עד עכשיו הצורה של הבית השפיעה לנו באופן דרמטי על הנוחות שלנו בבית ועל הרווחה שלנו בבית, אז עכשיו אנחנו מדברים על החומר והחומר קשור מאוד ממה עשוי הבית. זה גם קשור לשיטת הבנייה. כלומר אפשר לבנות את הבית מבלוקים ואז אנחנו נשאל את עצמנו מה הבלוק? האם זה בלוק בטון רגיל? האם זה בלוק, אוטו קלאוק הלבן? האם זה בלוק שיש בתוכו? רכיבי קלקר או רכיבי בידוד אחרים. המון המון סוגים של בלוקים גם בארץ וגם בעולם שיש להם ערכי בידוד תרמיים יותר טובים יש בלוקים גם של הנסקריט שהם בלוק מסיב טבעי מצמח הקנאביס אז כל הבלוקים האלה נותנים לנו בידוד תרמי הרבה יותר טוב מאשר בלוק בטון רגיל וכמובן שיש שיטות בנייה מתקדמות כמו לדוגמא בנייה בפלדה דופן. אנחנו מקבלים קיר מרוד, קיר רב שכבתי שבתוכו שכבות בידוד תרמי ואקוסטי למשל על ידי צמר זכוכית, צמר סלעים פוליאוריסטן מוקצף פוליסטירן שזה קלק. יש שיטות כמו גי אס בי שזה שיטות איי סי אף על ידי קלקר שמבודד לנו את הבית מהצד החיצוני בידוד מאוד מאוד אפקטיבי גם מאוד יעיל כלומר זול לעומת ערך הבידוד הרב מאוד שהוא נותן עוד בחומר של הבית. יש גם את הנושא של מסה תרמית זאת אומרת חוץ מבידוד אנחנו רוצים להכניס לתוך הבתים שלנו חומר שיודע לספוג את החום ולשחרר אותו באיטיות. הוא מאוד מאוד עוזר לנו לישר את האמפליטודה נניח שבבית. ללא מס התרמית אנחנו יכולים להרגיש חם מאוד במהלך היום וקר מאוד בערב או מהר מאוד הטמפרטורה משתנה. למשל אם הדלקנו מזגן אז הבית מתקרר מהר. אבל אם כיבינו הבית מתחמם מהר. זה בדרך כלל אומר שאין מספיק מסה תרמית בבית שלנו. תדמיינו לדוגמא. משרד של אתר בנייה אתם מכירים את המשרדים האלה היבילים, מעין קרווילה כזאת או קרוואן כזה שנמצאים באתר בנייה? משרד של מהנדס האתר, נניח אז בתוך המשרד הזה, אם ניכנס אליו ביום שישי ביום קיץ חם, הוא ממש לאהט, כמו כאילו שנכנסנו לתוך איזה פחית. אבל אם נדליק מזגן ממש תוך 5 10 דקות הוא יהיה קריר מאוד ואז אם נכבה את המזגן תוך 5 10 דקות שוב הוא יתלהט. מה זה אומר? זה אומר שיש לו כנראה בידוד טוב, אבל מעט מס התרמית, אלא בדרך כלל מבנים שעשויים מפאנל מבודד וללא מסה תרמית, כמו לדוגמה בטון אבן וכיוצא בזה. אז מס תרמית זה גם חלק מהמשחק הזה של החומר שממנו אנחנו בונים את הבית? ובכלל חשוב לדעת שכמעטפת מבודדת של בית שאנחנו רוצים. לבודד את הבית שלנו, אנחנו מסתכלים על המעטפת כולה. נניח שבבית יש 6 פאות אוקיי, תזכרו כמו קוביית 6 בש שיש לה 6 פאות נכון? אז יש 4 קירות מהצדדים יש גג מלמעלה ויש רצפה. הקירות זה בדרך כלל הדבר שאנחנו משקיעים בו בבידוד, בין אם זה בלוקים טובים יותר, בין אם זה שכבות בידוד של קלקר פוליסטירן מוקצב. צמר זכוכית, צמר סלעים וכיוצא בזה, אבל אסור, אסור אסור לשכוח את הגג. הגג בישראל חשוף לשמש ישירה לקרינה ישירה. הרבה פעמים הוא המקור. לבזבוז אנרגיה ולסבל בבתים תחשבו לדוגמה על פנטהאוזים שהרבה פעמים החדר למעלה חם מאוד בגלל שהוא קרוב לגג העליון של המבנה ושמה המזגנים עובדים שעות נוספות מה שנקרא אז חשוב לבודד גם את הגגות וחשוב לבודד גם את הרצפה, בעיקר אם זה ריצפה מוגבהת, חשופה לרוח שעוברת מתחתיה. היא דורשת גם התייחסות של בידוד תרמי בתוך המעטפת של הקיר. לא לשכוח כמובן את החלונות בידוד של החלונות ובידוד של דלתות חלונות חלונות הם בעצם איזה שהוא. גם עם הקיר עצמו עשוי מחומר מאוד מאוד מבודד החלון הוא חור בבידוד, מוליך או מוביל את החום בתוך הבית שלנו החוצה. בחורף מכניס את החום פנימה בקיץ, ואם לא נבחר חלון שהוא חלון בידודית עם גם פרופיל מבודד וגם זיווג מבודד, שזה בדרך כלל זיווג כפול עם רווח של גז בין הזוגיות אנחנו נאבד הרבה מאוד מהאפקט של של בידול בקירות וזה גם יצור לנו בעיות נוספות כמו. קונצנזציה עיבוי עובשים בתוך הבית ודברים נוספים. חלקם שמענו פה בפרקים קודמים+ נדבר עליהם גם בעתיד, אז אני מסכם רגע כדי לייצר בית מאופס אנרגיה, אנחנו צריכים בית מאוד חסכוני שכולל בתוכו גם מתקן לייצור חשמל, ואמרתי שבית חסכוני 50, 50, 50% צורה וחמישים% חומר הצורה האדריכלית והחומר שממנו בנוי הבית. אז עכשיו אני רוצה רגע לספר לכם שאני כמתכנן איך אני יודע מה לעשות כלומר כשאני ניגש לתכנון של בית חדש. לא משנה איפה הוא נמצא בארץ, אנחנו מתכננים בתים באמת מבצת בצפון או כברי, רמת הגולן ועד עיניה וחצבה בדרום ואפילו אילת. כלומר כל אזור בארץ ניתן לפענח את תנאי האקלים המאוד מאוד ספציפיים וגם את תנאי הפעילות שנעשית באותו המבנה, בין אם זה בית ומבנה ציבורי ולהתאים אותו בהתאם. לשיטות ובהתאם לאסטרטגיות התכנוניות הנכונות. אנחנו יודעים מה לעשות, אז בואו רגע נבהיר לעצמנו מושג שנקרא נוחות, תרמית, נוחות, תרמית. זה בסיס לכל התכנון, האדריכלי הנכון, הנוחות, התרמית. אתם יודעים, המילה נוח לפעמים יכולה להתפרש כמשהו מאוד מאוד אישי, מאוד. אינדיבידואלי. כל אחד יכול להגיד לי נוח לי לא נוח, אבל המושג נוחות, תרמית וקצת קצת יותר מוסדר הוא קצת יותר מדעי. הוא בעצם. מדבר על אזור הנוחות שלנו כבני אדם שהוא טמפרטורה ולחות בנקודה המושלמת שלהם, טמפרטורה ולוחות בנקודה שמאוד מאוד נוח לנו, נהוג להגיד שאנחנו כבני אדם נוח לנו בטמפרטורה של בין 20 לעשרים וארבע מעלות צלזיוס ולחות של 45 עד 55 אחוזי לחות. נגיד 50% לחות בסדר, בואו נבין רגע את זה אז. 20 עד 24 מעלות צלזיוס אני חושב שכולכם מסכימים שזה טמפרטורורה לפעמים קורה גם. טמפרטורה נעימה ונוכל לרוב בני האדם בסדר לרוב בני אדם יש כאלה שיגידו 20 מעלות. קצת קריר לי יש כאלה שעשרים וארבע מעלות קצת חמים להם, אבל זה איזה שהוא ממוצע טוב. נקודת התחלה לטמפרטורה נעימה, אבל הנוחות הנוחות התרמית היא לא רק בזכות הטמפרטורה, אלא היא גם קשורה ללחות, לחוט. זה כמות המים שיש באוויר, האוויר שנמצא סביבנו תמיד מכיל בתוכו כמויות של מים, טיפות זעירות, מולקולות של מים. רואים את זה היטב. במקלחת רואים את זה היטב במקומות שיש בהם הרבה עדים כשיש גשם, אז נהוג להגיד שהאוויר הוא במאה% לחות. האוויר רווי במים, אבל גם כשאין גשם יש כמות של מים בתוך האוויר. בעברית. אגב, זה יפה, אנחנו אומרים מים ואנחנו רואים שמיים זה שם מים. נכון, מסתכלים למעלה על השמיים, אבל האוויר למעלה גמור רווי במים, אז אנחנו רואים שם מים, כלומר בעצם המים הם גם למטה וגם למעלה וגם סביבנו. ולנו, כבני אדם, נוח ונעים ב-50% לחות יש האוויר הוא 50% אוויר, 50% מים, 50% לחות. נוח לנו. כשפחות מזה, אז אנחנו מרגישים שהאוויר יבש ואז מתחילים סדקים מתחת לציפורניים והשפתיים. לפעמים קצת נסדקות ופצועות ועור הפנים שהוא בדרך כלל קצת דק יותר משאר המקומות בגוף. מרגיש על זה כאיזה שהיא תחושה של יובש, ושדקים ופצעים. אז שפחות. 50% יבש לנו מדי ושיותר מחמישים% לח לנו מדי לח מדי. זה אומר שהזיעה שהיא מנגנון הקירור האנושי. מנגנון אגב מאוד מאוד מיוחד, ייחודי בין כל בעלי החיים. אפשר להגיד שאולי אם יש מותר האדם מן הבהמה, אז את הזיעה כי אף בעל חיים שידעו לנו חוץ מאדם לא מזיע. כלבים למשל, עושים על חטא נכון הם מוציאים את הלשון שלהם החוצה כדי להצטנן, ויש את אסטרטגיות קירור אחרות. שונים, אבל בני האדם מקררים את עצמם באמצעות הזעה. הזעה היא למעשה פליטה של נוזל של מים עם מלכים מפני העור שלנו מבלוטות ההזעה מפני העור שלנו החוצה. זו תופעה שנקראת ספיגה. למעשה, האוויר סופג את הלחות שבזיעה ומצנן את העור שלנו. ככה אנחנו מצננים את עצמנו. התופעה הזאת קוראת כשהאוויר היא מאוד יבש, אבל כשהאוויר לח. הזיעה לא יכולה. להתנדף אל האוויר או יכולה- בקצב איטי יותר ואז אנחנו- מצליחים לצנן את עצמנו ומרגישים יותר חם. לכן גם בטמפרטורה של 30 מעלות עם האוויר הוא יבש. אנחנו נרגיש בסדר גמור, אבל אם האוויר הוא לח, אנחנו נתחיל להרגיש חום או עומס חום, כי הנוחות הזאת, כמו שאמרנו, תלויה גם בטמפרטורה וגם באחוז הלחות. אז הבנו שנוח לנו כבני אדם. בטמפרטורה של בין 20 לעשרים וארבע מעלות צלזיוס וכחמישים% לחות. עכשיו השאלה היא מה קורה בתוך מה קורה בתוך מבנים, אז אנחנו מסתכלים כדי להבין איך אנחנו מתאימים את המבנה שלנו לתוך לאקלים, לאקלים המקומי, לאקלים הספציפי. בכל מקום אנחנו מסתכלים על כלי שנקרא טבלה פסיכרומטרית בסדר, זה לא פסיכומטרי. המבחן ההוא של השבע מאות 800 נקודות, אלא זה פסיכרומטרי זאת טבלה. שמאגדת בתוכה. את ערכי הלחות והטמפרטורה במשך שנה שלמה. איך זה נראה? מי שככה יקליט באינטרנט יוכל לראות מול עיניו טבלה פסיכרומטרית, אבל זה נראה כטבלה שבדרך כלל בציר האיקס שלה אנחנו נראה את הטמפרטורה נניח ממינוס 10 עד 50 בסדר, כל טווח הטמפרטורה הרלוונטי לאותו המקום שיכול להופיע באותו המקום ובציר. האנכי בציר הוואי אנחנו נראה את אחוזי הלחות בסדר 10% 20% עד. 90 100% לחוט ואז בתוך הטבלה הזאת מצויינות נקודות מצויינות לא- משמונת אלפים 700 60 נקודות אוקיי, עוד פעם אני אומר את המספר 8760 נקודות. למה דווקא המספר הזה? תחשבו רגע, אולי מישהו מכיר את המספר? אם לא אז 8000 700 60 זה מספר השעות שיש לנו בשנה בסדר כל שנה יש לנו 8760 שעות. זה פשוט מאוד 24. * 365 אוקיי 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה 8000 700 60 שעות וכל שעה נמצאת על הגרף הזה. על הטבלה הפסיכומטרי הזאת במקום שבו מה הטמפרטורה ומה לחות באותה השעה לדוגמה, יכולה להיות איזה שהיא שעה מסויימת בעונת הקיץ בישראל. נגיד יוניולי טמפרטורה גבוהה נניח של 35 מעלות בתל אביב בתל אביב. % אז היא תופיע במקום שעונה לטמפרטורה של 35 מעלות צלזיוס ב-70% לחות יכולה להיות. של שעה אחרת שהיא בכלל בלילה. בחורף בשבע מעלות בתל אביב וארבעים% לחות, אז היא תהיה במקום אחר בטבלה איפה שהם מצטלבים המספרים המתאימים לשעה הזאת. קח 8000 700 60 שעות עכשיו. בתוך. כל סך השעות האלה ברור לכם שיש מספר מסוים של שעות שהם בטווח של 20 עד 24 מעלות צלזיוס ובטווח של 50% לחות. כלומר יש שעות בישראל שהם נוחות מאליהן בלי שעשינו כלום, בלי שהיינו צריכים להפעיל מזגן או מאוורר או חימום בלי שהשקענו שום אנרגיה. הטמפרטורה והלחות הם במה שנקרא אזור הנוחות משם. מכאן המושג אגב, מי ששמע על המושג אזור הנוחות לצאת. מאזור הנוחות וכל מיני מושגים כאלה. מכאן זה מגיע אזור הנוחות, כלומר אותן שעות במהלך השנה השלמה באזור המתוכנן נתתי דוגמת תל אביב, אבל אפשר לקחת את הנתונים האלה מערים נוספות בישראל. כל עיר. למעשה באר 7, קרית 8, אילת. ולקחת את הנתונים הספציפים של אותו המקום, כל הנתונים בטבלה הפסיכומטרית מגיעות מתחנות מדידה תחנות. של מדידת מזג אוויר והם נלקחות מההיסטוריה השנתית. אפשר? הקודמת או ממוצע שנתי ואז אנחנו בעצם מקבלים את אזור הנוחות, אותן שעות שבהן נוח בלי לעשות שום פעולה נפרדת. אגב, בישראל בממוצע יש איזה 10, 15% של שעות מתוך השנה שפשוט נוח יש בתוך השנה 10 15% זאת אומרת, זה יוצא משהו כמו איזה 900 כמעט 1000 שעות שהם פשוט נוחות מאליהן, פשוט בלי לעשות שום דבר. אנחנו נוח לנו ונחמד לנו ואנחנו לא צריכים, לא בגד מיוחד ואנחנו לא צריכים לא בית מיוחד. אבל מה קורה בשעות האחרות? אז בשעות האחרות שהם לא בתוך אזור הנוחות, כלומר או חם בהן מדי או קר מדי או לח בהם מדי או יבש מידי או גם וגם וגם בכל השעות האחרות, אנחנו צריכים להשתמש באיזו שהיא אסטרטגיה אקלימית, אסטרטגיה פסיבית או אקטיבית. כלומר, אם או בלי חשמל באיזה שהיא אסטרטגיה כדי. להקלן את הבית כדי להביא את הבית כדי להביא את החלל אל אזור הנוחות. תמיד להביא אותו אל הטווח הזה של בין 20 לעשרים וארבע מעלות וחמישים% לחות, ואז האסטרטגיות הן שונות ומגוונות והם מתאימות לכל אזור. אגב לכל אזור בעולם ברור לכם שלמשל אסטרטגיות שמתאימות בקנדה לאו דווקא מתאימות בתל אביב וישראל. כלומר יש אזורים שונים בעולם שהאסטרטגיות תכנוניות שונות משרתות אותם כדי להביא את החלל לאזור הנוחות, להביא אותנו למקומות שנוח לנו. למשל, אני יכול בישראל להוסיף. אסטרטגיה שנקראת הצללה או מצללות ולקבל. אלפי שעות נוספות, כמעט 2000 שעות נוספות באזור הנוחות, רק על ידי הצללה נכונה. שימו לב כמה זה דרמטי. אני מוסיף רק את הרכיב של אסטרטגיית הצללה נכונה. למדנו קצת בשיעורים הקודמים בפודקאסטים הקודמים על הצללה נכונה לכיוון דרום לכיוון מזרח, לכיוון מערב. אני מוסיף הצללה נכונה וכבר מקבל קרוב לאלפיים שעות נוחות נוספות במבנים ובח. יכול להוסיף, לדוגמה, בידוד תרמי, כמובן. אני יכול להוסיף מסה תרמית, אני יכול להוסיף זרימת אוויר קירור באמצעות זרימת אוויר טבעית. אני יכול להוסיף חימום סולרי פסיבי זה אומר איך השמש מחממת את רצפת הבית או את קיר בבית באופן טבעי ותורמת לנו נוחות בימי החורף. כל הדברים האלה מתכנסים באחוזים, אני צובר עוד+ שעות כאלה של נוחות++ שעות++ ימים במהלך השנה עד שאני מגיע בגדול. כלומר, אני צריך בסופו של דבר להגיע לזה שמאה% נכון אנחנו צריכים 100% נוחות. אי אפשר להרצות לעצמנו שיהיו בבית ימים או שעות שבהם קר לי מידי או חם לי מדי. הבית הוא בסוף המכשיר הכי טוב שלנו והבגד הכי טוב שלנו. לא יכול להיות שהבית שלנו לא יאפשר לנו לחיות בתנאים נוחים ונעימים. לא יכול להיות שאני אצטרך לשבת בבית עם מעיל דובון בחורף או שאני בקיץ. יהיה במצב שהוא חום בלתי נסבל, אז אני צריך להגיע למאה% נוחות. ואני יכול פה לגלות לכם שבישראל אפשר בקלות להגיע ל 70 עד 80% נוחות בצורה פסיבית לחלוטין, כלומר בלי חשמל די בקלות באמצעות תכנון אדריכלי נכון, אפשר להביא טבלה הפסיכרוומטרית לשבעים עד 80% נוחות בכל אזורי הארץ, בלי שימוש בחשמל, עוד לפני שהדלקתי, אפילו לא מאוורר. ולא בטח לא מזגן ובטח לא תנור כדי להשלים ולקפוץ מהשבעים 80%. למאה% כדי להשלים את העשרים% הנוספים, אני כן אצטרך להשתמש באיזה שהוא אמצעי חשמלי. זה יכול להיות מזגן בקיץ בימים מאוד מאוד חמים וזה יכול להיות חימום בחורף בימים מאוד מאוד קרים, אבל כאמור זה רק 20%. אגב, גם את זה אפשר למנוע ולחסוך, אבל בוא נלך על משהו מאוד מאוד סטנדרטי ומאוד ישים. 80% פסיבי +20% שימוש בחשמל. אז כל הדברים שאמרתי עד כה בעצם מאפשרים לנו. אסטרטגיות פסיביות כדי להביא את הבית לנוחות מלאה. נוחות תרמית מלאה אני אתן פה איזה שהיא אנקדוטה קטנה. כל הנושא הזה של נוחות מושפע מאוד דברים. לא רק ממה שדיברתי הוא מושפע גם מסוג הלבוש שלנו, מסוג הפעילות בחלל וגם דברים תרבותיים לדוגמה. ברור לנו. שהמקרה של חדר כושר, לדוגמה, שונה ממקרה של בית נכון, כי בבית למשל, אם אני יושב מול הטלוויזיה. ולא עושה מאמץ אז הרבה יותר נעים לי באותה טמפרטורה לעומת חדר כושר שבו אני למשל רץ על מכשיר הליכון הגוף מתחמם מהר יותר ולכן אותה טמפרטורה ואותה לחות כבר לא תהיה באזור הנוחות שלי. אני כבר צריך להסתכל על זה אחרת, כלומר שהפעילות מאוד משפיעה בדרך כלל אומרים יש פעילות של מנוחה, פעילות קלה, כמו למשל עבודה משרדית, בישול, פעילות מאומצת כמו נגיד חדר כושר. ומפרידים בין סוגי הפעילויות השונים כדי לדעת איך לתכנן בצורה נכונה. וכל פעילות אנושית אז זה מבחינת הפעילות. הדבר הנוסף שמשפיע כמובן זה הלבוש. ופה יש איזשהי אנקדוטה מעניינת כל טבלאות הנוחות והמחקרים בנושא של נוחות תרמית נעשו על ידי או נעשו על הניסויים האלה, ובדיקות האלה נעשו על גברים אמריקאים במשרדים אמריקאים בשנות החמישים של המאה הקודמת. עכשיו, אם תחשבו על זה, אין הבדל גדול בין גבר אמריקאי לגבר ישראלי או לגבר סיני. זה לא העניין. אבל העניין הוא שגברים אמריקאים בשנות החמישים במשרדים לבשו בעיקר חליפות, חליפות ועניבה וכולי. זה לא הביגוד הנפוץ בישראל ובהרבה מקומות אחרים בעולם, ולכן הרבה פעמים יש איזה שהיא סטייה קטנה מנישואי הנוחות הללו מהביגוד היומיומי שלנו ובהחלט בנוחות מתייחסים גם לביגוד. בגדי ספורט זה שונה מחליפה ועניבה. שונה מפיגמה שונה מבגדים קלים. וכולי וכולי. אז אנחנו צריכים גם כן לחשוב על הנושא של הביגוד שלנו כדי לדעת איך לתכנן לנוחות מקסימלית. כל הדברים האלה כל הדברים האלה מתכנסים בסוף לאותן אסטרטגיות פסיביות עם שילוב לפעמים של אסטרטגיות אקטיביות, כלומר חשמל שאמורות להגיע למאה% נוחות, 100% נוחות במבנה. ואז, עם כל הדברים האלה, עובדים בצורה מאוד מאוד יפה ביחד והצלחנו להגיע לבית שהוא מאוד נכון מבחינה אקלימית. מאוד נוח כל השנה. 365 ימים בשנה, יום ולילה הוא מאוד מאוד נוח. כל מה שנשאר לנו זה להשקיע קצת בחשמל. קודם כל יש כמובן מכשירי חשמל בבית שהם לא קשורים לחימום ולקירור למשל קומקום ולמשל מדיח כלים ותנור אפיה. מכונת כביסה אלא גם כן צרכני חשמל. כמובן גם תאורה למרות שאם השתמשנו גם באור טבעי אז חסכנו הרבה מאוד תאורה במהלך היום. ואם השתמשנו בנורות לד חסכוניות. התאורה היא כבר לא מרכיב חשוב או לא מרכיב משמעותי מחשבון החשמל שלנו. ואז מה שנשאר לי זה למעשה רק לייצר את אותו חשמל המופחת יחסית שאנחנו צורכים. אני אתן דוגמא אמיתית פה מבית שתכננתי בעיר הוד השרון יש הרבה בתים כאלה, אבל הדוגמה הזאת אני אוהב לתת כי זה נמדד. כלומר זה משהו שאנחנו מדי חודש מודדים ורואים את חשבון החשמל. הבית הזה צורח צורך 14 ק"ג וואט? שאגב, בית ממוצע בישראל הוא באזור העשרים 22 ק"ג וואט. כלומר מלכתחילה הצריכה של הבית הזה היא הרבה יותר נמוכה היא רק 14 קילובט וזאת בזכות התכנון. תכנון נכון, בית שמתוכנן נכון כלפי האקלים, איוורור טוב, בידוד טוב. גם בחורף הוא מתחמם על ידי השמש בקיץ הוא לא חשוף לשמש ישירה, בנוי בצורה טובה מאוד ולכן הוא צורך הרבה- חשמל מבית ממוצע ישראל. כלומר, הוא והשכן שלו עם זה, שניהם- או יותר חיים עם אותם מכשירי חשמל אז הוא יצרוך- חשמל. עד כאן כל הנושא של איך אנחנו מתכננים מבחינה אדריכלית גם צורה וגם חומר בתים שהם נוחים, בתים שהטמפרטורה מבין 20 לעשרים וארבעה% והלחות היא 50%. אגב, לא דיברתי הרבה פה על הלחות, אני יודע שהרבה פעמים אנשים שואלים רגע, אבל אוקיי, מבחינת הטמפרטורה אני מבין, אבל מה עושים עם הלכות? אז זה לא הנושא של הפרק הזה, אבל בהחלט יש פתרונות אדריכליים. לניהול הלחות בתוך הבית זה מתחיל באיוור. זה ממשיך בחומרי גמר שיודעים לספוג לחות, חומרים נושמים פרמילים שיודעים לספוג את הלחות ולהפחית אותה בימי קיץ חמים. חלקם יודעים גם לשחרר לחות אל החלל בימי חורף יבשים, ככה שתמיד נעים לנו וגם כאן אפשר להוסיף מכשירים חשמליים שיודעים לספוג, להפחית את הלחות באוויר. אגב, כל אחד בבית יש לו מכשיר כזה אם אתם יודעים ואם לא הוא נקרא מזגן. פשוט במזגן שלנו יש מצב. ייבוש. הסמל שלו הוא בדרך כלל סמל כזה של טיפה שלוחצים על המוד על המצבים בשלט אתם תשחקו בין המצבים יש מצב שנקרא מצב טיפה שמה שהוא עושה הוא פשוט מייבש את האוויר, סופג חלק מהלחות באוויר ובימי קיץ זה מאוד מאוד אפקטיבי. אפשר ממש להפעיל את המצב הזה אגב לא יותר מחמש 10 דקות כי אז אתם עוברים לייבוש יתר 15 דקות האוויר הופך יבש יותר וכבר יותר נעים בחלל. אבל כל אלה באמת מגיעים למצב שהבית הוא מאוד מאוד נוח כל השנה. נשאר לנו חשבון חשמל מופחת לשלם עדיין יש את הארבע 10 ק"ג ועד לצורך העניין בממוצע, אבל עדיין החשבון הוא מופחת ואז אנחנו רוצים להתקין מערכת שמייצרת חשמל, מערכת שמייצרת חשמל שהיא תהיה בדרך כלל בישראל. מערכת פוטוולטאית, מערכת סולארית, תאים סולריים שהופכים את העור לחשמל. ובשביל לדבר על מערכות סולריות וגם להבין. כמה הן עולות? זה לא- חשוב, כמה עולה מערכת סולארית? כי עד עכשיו כל מה שאמרנו זה תכנון בסדר, זה בלי כסף. כלומר, אם תיכננו נכון, לא הוספנו פה עלויות נוספות לבנייה. נכון שבית מבודד חומרי הבידוד יש להם עלות נוספת, אבל היום אני חושב שזה ברירת מחדל. לא נבנה בית מבלוק שחור רגיל כי כי זה ממש בכייה לדורות, בטח לא עם ההתחממות הגלובלית והשנים הבאות. אז לא הוספנו כסף עד עכשיו, אבל עכשיו אנחנו הולכים להוסיף כסף, הולכים להוסיף כסף על מערכת סולארית, מערכת פוטומוולט. כמה כסף? האם זה משתלם לנו ומה זה נותן לנו? אנחנו נדבר עכשיו עם דן הלפרין מחברת בי איי פי ויודע. מומחה בהתקנת מערכות סולריות מאוד מתקדמות, מאוד מתוחכמות גם אגב יפות ברחבי ישראל, ואנחנו נשאל אותו את כל השאלות אז בואו נעלה את דן על הקו ונלמד על מערכות פוטומוולטאיות מערכות ייצור חשמל באמצעות השמש
SPK_2
.אז אהלן דן הלפרינג
SPK_3
?אהלן מה שלומך
SPK_2
?אני בסדר גמור תודה רבה תשמע אני. מקליט פרק בנושא של בתים מעופרסי אנרגיה. וכמובן שהדבר הראשון שחשבתי עליו זה עליך בהקשר של איך אנחנו מייצרים את החשמל. בפרק הזה אנחנו מדברים על איך הבית עצמו הוא מאוד מאוד חסכוני ומגיע לרמה שהוא צורך הרבה- חשמל למיזוג, לחימום וגם לתאונה. וההצלה השניה זה למעשה איך לייצר ולהפיק את החשמל הזה בישראל כמו שאנחנו יודעים, הדרך היעילה ביותר המשמעותית ביותר להפקת חשמל ואנרגיות מתחדשות זה תאים פוטויים תאים סולאריים, פנלים סולריים. כל אחד יקרא לזה בשם שלו, שבעצם מייצרים לנו חשמל. אז קודם כל אני רוצה לשאול אותך שאלה אחת בסיסית האם זה בכלל אפשרי? האם אפשר להגיע בישראל לבתים שמאוד אנרגיה
SPK_3
.חד וחלק כן. יתרה מזה, בישראל, בניגוד לשאר העולם שבו אנחנו שואפים רק לאפס את הבית, ולדוגמה אם בית בארצות הברית צורך 10,000 קוטש בשנה אנחנו נרצה לבנות מערכת של 10,000 קוטש בשנה בלבד כי לא נקבל שום תמורה בעד הייצור העודף. בישראל גם ירכשו מאיתנו את החשמל העודף. אז למעשה, לא רק שאנחנו יכולים להגיע לאיפוס אנרגטי של כל הצריכות, אלא אנחנו יכולים למעשה לבנות מערכות גדולות יותר מהצריכות של הבית ולהרוויח מזה כסף נוסף להכנסה פסיבית
SPK_2
.מדהים. האמת שיש לנו מקרה מבחן מהמם כזה בהוד השרון. נכון בית שתכננו ואתה התקנת לו את המערכת הסולארית שמייצר 19 ק"ג רק בחודש וצורך בסביבות 14 כלומר הוא בעודף 5 קיל
SPK_3
.זה דוגמה מהממת כי בבית הזה גם יש מערכת. והגירה והם למעשה לא רוכשים חשמל מחברת החשמל. הייצור שלהם ביום מספק לכל הצריכות ביום, מספק גם את מילוי הסוללות שמחזיקות את הבית בלילה. אבל יש גם יצור מעבר לזה שנמכר לרשת ומייצר להם הכנסה פסיבית
SPK_2
.מהמם אז בוא נדבר קצת מספרים כמה מטר רבוע אני צריך שיהיה לי נניח על הגג תכף נדבר גם על עוד אופציות, אבל נניח על הגג כדי לאפס. את הבית מבחינת חשמל
SPK_3
.אז זה מאוד תלוי כמובן בגודל הצריכות בבית ומה צריכות שיש. אבל בוא נגיד ככה מערכת סולארית קונבנציונלית במדינת ישראל תהיה בסדר גודל של 22 ק"ג וואט מותקן משמע הספק הפנלים יהיה 22 ק"ג ות פיק שמייצרו בממוצע כאלף 600 קוטש לכל קילו וואט שהתקנו בשנה משמע כשלושים וחמישה 1000 קוטש בשנה. אם אני מחלק את זה 12 זה קרוב לשלושת אלפים קוטש בחודש. זה הרבה מעבר למה שבית ממוצע צורך. אם אנחנו הופכים את זה לחשמל זה שווה ערך לחשבון חשמל של קרוב לאלפיים שח בחודש
איל יוסינגר אדריכל
.מה הממוצע? אגב לבית מוד קרקע
SPK_3
.מאוד משתנה חינון תת רצפתי, לא חימום תת רצפתי. אבל הממוצע בוא נגיד כאלף 500 קוטש לבית. לא בזבזן גדול 1000 500 קוטש חודשי
SPK_2
.ואז כמה מטר עברו על הגג, אני צריך כדי לייצר מערכת שמחזירה לי בית ממוצע, נגיד אפילו של 2000 ש"ח בחודש הלכנו קצת מעל הממוצע
SPK_3
.אז בואו נעשה רק חשבון הפוך, ברשותך זה יקח לשניה. אז אני אומר בעצם 2000 שח לחלק לאפס. 64 זה מה שאנחנו משלמים היום זה 3000 פוטאז זה הרבה מעל הממוצע, דרך אגב כפול שתיים 10 משמע אנחנו באמת נצטרך מערכת של כעשרים ושתיים קילומט 22 ק"ג וואט? אנחנו נצטרך שטח של כמאה, 30 מ'
SPK_2
.100 30 מ'. יפה עכשיו. שזה אגב. גג גג חשוף רגיל או גג משופר רגיל נכון כל גג
SPK_3
.יכול
SPK_2
?כן. אנחנו יודעים שהיום חוץ מפאנלים סולריים על הגגות ועל פרגולות, יש גם פאנלים סולריים שאפשר לשים על קירות, נכון
SPK_3
.חד וחלק יש קירות, יש סוככי שמש, יש מצללות, יש גדרות, יש כירוי חנייה. יש הרבה מאוד אפשרויות וקירות זה בהחלט אחד מהאופציות הוולידיות וגם המוצבות שביניהם
SPK_2
.זהו, אז זה כבר לא הפאנל עם הסולריים המכוערים השחורים האלה על הקיר. נכון, זה כבר מוצר קצת אחר. אתה יכול טיפה לתאר איך זה נראה
SPK_3
.חד וחלק אז דבר ראשון יש פנלים סולאריים בייצור סדרתי שהם אמנם שחורים אבל הם ממש לא מכוערים הם נראים ממש כמו מסך טלוויזיה כבוי ומוצבים ואלגנטים מאוד. שזו האופציה הכי כלכלית נקרא לזה. אבל יש בעצם גם זכוכיות פוטאיות של יצרנים מעולם הבי אי פי שזה בילדינג אינטגריד את פוטאי. ובעברית חומרי בניין סולאריים שזה למעשה זכוכית כפולה במידות לפי הזמנה הכל קסט ומייד הכל בייצור לפי הזמנה ואת הזכוכיות האלה למעשה אנחנו יכולים. להוסיף עוד רכיב של צבע או של שכבת צבע באיזה גוון שרוצים. איזה הדפס שרוצים ואין סוף ליצירתיות ולאפשרויות שעומדות בפני האדריכל או בעל הנכס. כאשר אציין שככל שהצבע יותר בהיר אנחנו נייצר- חשמל
SPK_2
.כן שאני מכיר. באופן אישי ראיתי לא מעט מהפנלים האלה ובאמת מאוד יפים עם דוגמאות עם טקסטורות ועם צבעים. ואגב, הם למעשה מותקנים כחזית יבשה. כלומר זה חומר חיפוי יבש, מעבר לטיח, מה שאפילו יכול לחסוך את הצורך בטיח, או בחומרי גמר אחרים. זה בעצם הגמר
SPK_3
.בהחלט את רוב הפרויקטים של של חיפוי בניינים אנחנו עושים או במצב שיש לה כוח שרוצה גם ככה לשדרג את החזית של הבית של. או בבנייה חדשה כי אז באמת יש לנו חיסכון משמעותי בחומר הבנייה הקונבנציונלי הלא אנרגטי. לדוגמה הלוקובון אייץ' פי אל או כל מיני סוגים של חיפויים כאלה או אחרים, ואז אנחנו חוסכים את העלות של החומר ובעצם רק משדרגים לזכוכית פוטוגולט עם כל הנושא של החישמול של הממירים ההגירה. אבל זה הופך להיות הרבה יותר כלכלי שאנחנו מדברים על החלפה של חומר אחר
SPK_2
.גם יפה וגם מייצר לנו חשמל ובכלל התחום הזה מאוד התקדם בשנים האחרונות. נכון למשל נושא של גגות יש היום פנלים סולריים, פנלים פוטוולטיים שמתמזגים באופן ממש מושלם עם רעפי הגג
SPK_3
.בהחלט נכון. יש בגדול שאנחנו מדברים על גגות. אנחנו מדברים על בנייה חדשה בגג משופע. אנחנו מדברים על שני אפשרויות עיקריות אפשרות אחת זה גג רעפים משולב סולארי, שזה בעצם מערכות אחיזה חכמות שיושבות על תשתית הגג, בדיוק כמו שהרעפים יושבים על תשתית הגג, אבל המערכות האלה גם מחליפות את הרף בצד של האטימה של הגג האטימה למים. וגם מחליפות את מערכת האחיזה. הפחות יפה ששמים על גבי גג משופר כדי להחזיק את הפאנלים. וזה נקרא גג משולב סולארי, ומה שאנחנו משתמשים לרוב בפתרון הזה זה גם כן בפאנלים מעוצבים עוד פעם, כמו שדיברנו קודם על הפאנלים שחור מלא או אפילו אפשר להזמין פאנלים סולאריים כביכול קונבנציונליים, אבל בצבעים בירוק, בכתום, באדום, דברים יפהפיים. הפתרון הנוסף זה רעפים סולאריים. ממש רעפים סולאריים, לדוגמה, מה שעשינו. גם גג של קק ל. במרכז המבקרים של קקל ואז זה כבר ממש מדובר על מגוון שלם של פתרונות של רעפים שמחליפים גם את הרף וגם את הפאנל הסולארי, וזה באמת ברמה הגבוהה ביותר וזה נראה מדהים ולא כל כך יקר בהכרח
SPK_2
.תכף גם נדבר על עלויות. אנחנו לא נתפוס אותך אמנם במילה, אבל כן ניתן איזה שהוא כיוון מה שנקרא מבחינת עלויות. רק אתה רמזת קודם לנושא של מערכת הגירה, שזה מאוד מעניין, כי בעצם מה שזה מאפשר זה לאגור חשמל באמצעות סוללה ביתית נכון. ואז גם אם יש נפילה ברשת החשמל או יש זמנים שבהם החשמל יקר יותר בגלל שהרי זה הולך לפי זמני שיא בשפל, אני יכול לספק את החשמל הביתי שלי מתוך מתוך הסוללה. יכול קצת לספר על מערכות? חד
SPK_3
.וחלק אז מה שאמרת מדויק ונכון מאוד. היתרון הראשון של מערכת הגירה זה למעשה הביטחון האנרגטי. העובדה שאנחנו עדיין חיים במדינת ישראל ויש גם מסיבות ביטחוניות וגם מסיבות של עומס ברשת יותר ויותר הפסקות חשמל. בית שיש לו מערכת סולארית היברידית עם הגירה הוא למעשה עצמאי לחלוטין. היופי במערכת הזאתי דרך אגב, שבשעות היום שבמערכת הסולארית מייצרת חשמל, כל החשמל הזה יוזרם לבית ותוכל להפעיל כמעט את הכל בבית. ובשעות הלילה שאין יצור, אנחנו בעצם יש לנו חשמל זמין על פי קיבולת ההגירה ששמנו בסוללות אז הסוללות שמשתמשים היום יכולות להיות או במתח נמוך. במתח גבוה, אבל מדובר על סוללות ליתיום כמעט לכל היצרנים שלה ממירים יש היום כבר סוללות. ובעצם מה שצריך בשביל שמערכת סולארית תדע לתמוך בסוללות צריך לשדרג את הממיר לממיר היברידי, שזה ממיר שיודע לעבוד גם עם הסוללות. ולהוסיף את מתקן ההגירה, שגם מתקני ההגירה היום הם מודולריים, משמע רוב המתקנים יודעים להכיל תלוי. בין 5 לתשע סוללות במתקן ולרוב מה שאנחנו ממליצים ללקוחות היום זה בואו נשים את המינימום האפשרי או בהתאם לחישוב של הבית. וככל שהשנים עוברות גם המחירים יורדים ואז להוסיף סוללה נוספת זה מאוד פשוט, כי כל התשתית כבר קיימת. זה רק להניח מה שנקרא פלאג אנד פליי ותמיד אפשר להגדיל את ההגירה על בסיס התשתית הקיימת של המערכת
SPK_2
?יפה אז עכשיו באמת בוא נראה. נרד רגע לרמה של העלויות או נעלה לרמה של העלויות תלוי אם זה יקר אוזון תכף אתה תגיד. מערכת פוטווולטאיד, מערכת סולארית סטנדרטית. לבית פרטי נניח בית של 200 מ' רבוע. בוא נדבר על עלות של מערכת בלבד ועלות של מערכת עם סוללת הגירה. ואני אומר דיסליימר הכל הכל בצורה מאוד ככה אצבע באוויר, בלי להתחייב על שום דבר, אבל לתת לאנשים כיוון כמה מערכת כנות עולה
SPK_3
.אז הדבר הראשון שאנחנו שואלים את עצמנו איזה סוג מערכת? אוקיי. אז יש כמובן הבדל בין הפנלים. ברוב מקרים מה שמתקינים במדינת ישראל זה פנלים יחסית גדולים לא כל כך אסתטיים לצערי, מהסיבה הפשוטה שזה יותר כלכלי אז מערכות עם פנלים סטנדרטים שזה דרך אגב פאנלים שנועדו בעיקרון למסחר ותעשייה ולא לבתים פרטיים. אבל זה הרוב מה שמותקן בארץ. בהספק של כעשרים ושתיים וחצי קילו ועד שזה הסטנדרט, סדר גודל של בין 70 לתשעים 1000 ש"ח כמובן תלוי בפרויקט, תלוי בגובה הגג אם זה בטון או גג משופר ואיזה קונסטרוקציה וכן הלאה וכן הלאה. זה במערכת הבסיסית. אם אנחנו רוצים לשים פנלים כבר יותר מעוצבים פאנלים מה שנקרא אול בלאק שנראים יותר טוב. זה לא מייקר בצורה משמעותית. לרוב זה מייקר את הפרויקט בסדר גודל של 5000 ש"ח כולל מעמ אבל מקבלים מראה שהוא הרבה הרבה יותר פיין. זה נראה טוב אין לי מה להגיד זה פשוט נראה טוב. שידרוג לממן היברידי עוד פעם תלוי באיזו חברה, תלוי באיזה יצרן אנחנו מדברים על סדר גודל של 5000 ש"ח. ומתקני ההגירה של של שתי סוללות סדר גודל של 10 קוטש. הגירה 10 ק"ג וואט אוור הגירה. זה נע בין 20 לעשרים וחמישה 1000 ש"ח כולל מעמ
SPK_2
.הבנתי, הגענו בערך אם אני ספרתי נכון הגענו בערך למאה 20,000 ש"ח פלוס מינוס התאים הסולריים+ מערכת הגירה וממיר בטווח הזה
SPK_3
.פרות נכון מאוד וזה דרך אגב גם מדבר לא על מערכת סטרינג, לא מערכת של ממאירים סינים, אלא מערכת של סולארג, שהיתרון הגדול דרך אגב, בסולארד זה שכל פאנל מקבל מה שנקרא. יחידת מיצוי הספק או בשפת העם אופטימייזר ואז גם המערכת הזאתי בעצם יושבת על כל פנל ופנל מוח אלקטרוני שדואג שהפאנל הזה יפיק את המקסימום שהוא יכול וגם במידה והוא לא יפיק את המקסימום. הפאנלים האחרים שמשורשרים אליו לא יפגעו
SPK_2
.מהמם אז נניח בתצורה הזאת את המאה העשרים 1000 ש"ח שהשקעתי תוך כמה שנים אני מחזיר תמורת החשמל שחסכתי מחברת החשמל בממוצע
SPK_3
.מערכת עם הגירה בממוצע אנחנו מדברים על 7 שנים. כמובן שזה מאוד מושפע ממחירי החשמל והקצב עליה שלהם. אני לא יודע אם אתה יודע, אבל חשמל בדצמבר עלה 61 וחצי תגובות ונכון להיום אנחנו כבר משלמים 64 אגורות כולל מעמ. כנסת ישראל בדיוק אישרה עליית מחירים נוספת שהולכת להשפיע על כולנו בצורה כואבת. אז בהנחה שהחשמל מתייקר רק ב-1% בשנה, אנחנו מדברים על סדר גודל של 7 שנים במערכת שלמה, עם הגירה. כמובן שיש השפעות לכיווני הגג, אם הוא מזרח מערב, אם הוא צפון, דרום או אם גג שטוח שהכל לכיוון דרום, אבל זה בגדול הטווח
SPK_2
.יפה, אני אציין
SPK_3
.עוד דבר יפה רק ברשותך. שבסוף היום אנחנו צריכים להבין שמערכת סולארית ללא הגירה עלות יחידת חשמל שהמפעל חשמל הפרטי של כל בעל בית. תהיה סדר גודל של בין 8 לעשר אגורות לכל יחידת חשמל במערכת עם הגירה, סדר גודל של העלות של כל יחידת חשמל תהיה בין שתיים 10 לארבע 10 אגורות. ככה או ככה, החשמל הזה שאנחנו מייצרים, ובוא נגיד עד 15 אגורות. חוסך לנו 64 אגורות לקנות מהרשת ובמידה ולא צרכנו אותו למכור אותו לרשת ב-48 אגורות, כאשר בערים גדולות מעל 50,000 תושבים יש גם משהו שנקרא פרמיה אורבנית ונקבל עוד 6 אגורות פרמיה בגלל שאנחנו מייצרים חשמל באזורים שהם אזורי ביקוש. 6 אגורות נוספים לקבל, וזה עד לשלושים ואחד לדצמבר. 42 משמע השמונה 10 שנה נכון להיום. שזה מאוד מאוד משפר את הכלכליות של המערכות
SPK_2
?מדהים. והשאלה הראשונה האחרונה שאני רוצה לשאול מאחר ואנחנו פודקאסט שעוסק בבריאות שלנו בתוך המקומות שבהם אנחנו חיים יש הרבה פעמים דיון שעולה מהקרינה האלקטרומגנטית, בעיקר מהממירים ומסוללות ההגירה. מה אתה יכול להגיד לנו על הנושא הזה
SPK_3
.שאלה מעולה אז דבר ראשון פנלים סולריים עובדים ומייצרים חשמל בזרם ישיר מה שנקרא דיסי. אין להם שום קרינה. הקרינה הנמוכה שיש שנקראת קרינת אי אל לב אכן היא קרינה שיש בה ממירים. וזה קרינה שיש בכל מכשיר חשמלי שיש לנו בבית בסופו של יום. ברוב המקרים המטען הפשוט שקנו בעליבא שיושב ליד המיטה להטעין את הטלפון מייצר יותר קרינה מהממיר. כן, למרות שהקרינה היא בטוחה ומתקינים את זה בגני ילדים ובבתי ספר, אנחנו תמיד נחפש. לא איפה שבן אדם ישן אז לדוגמה אם עכשיו התקלנו בדיוק שבוע שעבר בקריית טבעון אצל בית של יועץ בנייה ירוקה שהוא דוקטור לקרינה אז הוא עשה חכם והוא הלך מיילן נוסף בשביל להיות הכי בטוח שאפשר ועדכנו את זה בקיר החיצוני של הממד כי קיר חיצוני של מימד שיש לי קיר בטון מאוד עבה. אין שום סיכוי שהקרינה הזאת היא תגיע לאף אחד מדרי הבית. אבל אנחנו לרוב בגג שטוח נתקין את זה בכלל על הגג. זה מערכות שעומדות במים, אין שום בעיה, אנחנו עושים את זה על הגג, זה רחוק מכל המשתמשים בבתים של אי אפשר על הגג. אפשר גם בעליית הגג, בהרבה מקרים בגגות משופעים עוד פעם זה לא קרוב לאף אחד וכל הקרינה הזאת היא רק בטווח של המטרים הבודדים מממיר והסוללות. והמערכות האלה הם בטוחות לחלוטין, עברו את כל התקנים וכמו שאמרתי מותקנות גם בגני הילדים שלנו. ולא היו נותנים להם להתקין את זה. אלמלא זה לא היה בטיחותי
SPK_2
.יאללה מהמם דה הלפרין מחברת בי איי פי וי כל הפרטים שלך יהיו גם בפודקאסט ובפרסומים שלנו אז כמובן כמובן מי שזה מעניין אותו רוצה לשמוע עוד, לשאול עוד שאלות, להבין יותר בנושא וכמובן גם להזמין ולהתקין מערכות כאלה. אני אני כבר אומר לך שאני מזמין אותו לפנות אליך אם זה בסדר
SPK_3
.כמובן תודה רבה אני תמיד שמח על הפניות מבילד ואני מאוד נהנה משיתוף הפעולה והמכללה וכיף לי לבוא גם להרצות אצלכם וגם ללמוד אצלכם ומה שאתם עושים זה פעילות מבורכת ויזומה וצריך לבנות בניינים ובתים של העתיד ולא בניינים של פעם
SPK_2
.יאללה איזה כיף אז תודה רבה על השיחה הזאת ואנחנו נתראים בקרוב
SPK_3
.כרגיל תודה רבה אייל
איל יוסינגר אדריכל
.+ דבר קטן היום התקנת מערכת פוטוולטאית בבניית בית צמוד קרקע בישראל היא חובה. כן כן. ממש חובה. מאוגוסט 24 יצאה תקנה חדשה שמחייבת כל בנייה חדשה של בית מוד קרקע כאשר שטח הגג שלו הוא לפחות 100 מ' רבוע להתקין מערכת פוטוולטאית בהספק מינימלי של 5 קילומטט כלומר שזה כבר לא רשות אלא חובה. המטרה של המהלך הזה היא כמובן למצות את הפוטנציאל ייצור האנרגיה על גגות של מבנים, להפחית פליטת זיהום ולהוות מקום הכנסה אטרקטיבית ובטוח לאזרחים. ממש כמו שדיברנו בתחילת הפרק למה כדאי להתקין מערכת פוטונטייט אז היום זה כבר חובה. מעבר לזה כמובן שככל שאנחנו עוברים לרכבים חשמליים נחמד ונוח לדעת שמא טעימים את הרכב החשמלי שלנו באנרגיה סולארית. אנרגיית השמש ממש נוסעים בחינם, ללא צורך ברכישת דלק או הטענה מתחנות יקרות אחרות הופכים את אנרגיית השמש, את אור השמש לחשמל שאיתו אפשר לנסוע בכל רחבי ישראל. אז תודה רבה למי שהזין לפרק הזה אני מקווה. למדנו משהו על בית מאוד אנרגיה, הדבר הזה הוא אפשרי באמצעות תכנון אדריכלי נכון ובאמצעות התקנת מערכת מתוכננת ומחושבת לייצור חשמל ואנרגיית השמש. אני מקווה שיהיו לכם בתים חסכוניים ובריאים. נתראה בפרקים הבאים להתראות
