המרחב הבריא
המרחב הבריא
מבנים ללא מזגנים - קירור טבעי למבנים בישראל
בתים ללא מזגנים בישראל?!
אני לא נגד מזגנים! כשאני נכנס למבנה ג'אנק בילדינג בקיץ אני מיד שולח יד אל שלט המזגן.
רוב המבנים הותיקים בישראל הם מבני אנטי-אקלים, ואינם מתמודדים טוב עם עומס חום.
אבל המזגן עשוי לגרום להפרשי טמפרטורות קיצוניות ושינויים בלחות ואנו חווים כאבי ראש, הזעה, שרירים תפוסים, התייבשות וחוסר נוחות כללי.
אך ישראל ממוקמת באיזור אקלים נוח יחסית, ובתכנון נכון ניתן לחסוך או אף להמנע מהפעל מזגן רוב השנה.
תכנון נכון שכזה כולל התייחסות לצורת המבנה ולחומרים ממנו הוא עשוי.
בפרק אציג גישות לקירור טבעי של מבנים בקיץ הישראלי, כולל דרכים לזרימת אוויר, איזון הלחות ובידוד תרמי.
שלום לך שלום לך ברוכים הבאים וברוכות הבאות למרחב הבריא הפודקאסט שעוסק בקשר בין הבריאות שלנו לבין הסביבה המתוכננת והבנויה המרחבים, המקומות שבהם אנחנו חיים, כולם משפיעים על הבריאות, הבריאות המנטלית, הבריאות הפיזית שלנו, הבריאות החברתית שלנו, על הרווחה שלנו, על היכולת שלנו ליהנות מהחיים, למצות אותם עד דומם. לפרק של היום קראתי בתים נעימים ללא מזגנים. רגע, רגע, רגע, עוד פעם בתים נעימים?
אנחנו כאן בישראל. כן הלו מה הכוונה בתים ללא מזגנים? אז הרבה פעמים אנשים ככה שואלים אותי מה יש לך נגד מזגנים?
אז קודם כל בוא נבהיר את זה, אין לי שום דבר נגד מזגנים, כשאני נכנס למבנה רגיל שלא מתוכנן נכון, מה שאני קורא לו לעיתים ג'אנק בילדינג הדבר הראשון שאני עושה זה שולח את היד אל השלט של המזגן, מפעיל את המזגן ככה 20 21 מעלות ורק אז באמת נוח ונעים לי, אז אין ספק שבאמת שבמבנים שאינם מתוכננים.
בפרק הזה צריך מזגן ומיקומם של המזגנים כבודם במקומם מונח. אנחנו נמשיך להשתמש במזגנים עוד הרבה מאוד שנים. המזגנים גם משתפרים משתכללים וגם לדבר על זה במהלך הפרק הזה.
אבל.
יש לא מעט חסרונות לא מעט חסרונות לשימוש במזגן בבתים ובוא נדבר על חלק מהם. בוא נדבר על למה לא כדאי להפעיל מזגנים בבתים. אז קודם כל המזגן לבדו בבית שלא מבודד בבית שלא בנוי בצורה נכונה, גורם להפרשי טמפרטורות.
והפרשי לחות קיצוניים בחלל אתם מכירים את זה למשל שאתם הולכים לישון בלי מזגן, מתעוררים מזיעים עם מזגן ואז בבוקר, הצוואר שלכם תפוס כי המזגן בדיוק היה מופנה על השרירים שלכם. מזגנים כואבים גורמים גם לכאבי ראש, גם להתייבשויות. בכלל, כל מיני תופעות פיזיולוגיות, כאלה שהיו יכולות להימנע אם פשוט היה נעים מלכתחילה בבית.
עוד דבר עם מזגנים זה שלא לכולם נוח עם אותה הטמפרטורה. אתם מכירים את זה שיושבים נגיד במשרד או בחדר.
ואז מישהו אומר קר לי מידיי בוא נכבה ומישהי אחרת אומרת רגע חם לי מידי בוא נפעיל ואז זה שיושב בדיוק מול הרוח מרגיש את הרוח הקרה של המזגן ומנסה לעבור למקום אחר. יש איזה שהם תמיד ויכוחים, תמיד למישהו אחד נעים ולמישהו אחד לא נעים ולכן המזגן הוא לא פתרון. אם מלכתחילה היה נוח ונעים בחלל הזה לכולם או לרוב האנשים מצבנו היה הרבה יותר טוב והדבר האחרון אבל בוודאי לא הכי- חשוב זה שזה הפעלת מזגן יקרה, מזגן זה דבר.
תראו כארבעים% מחשבון החשמל שלכם מופנה לחימום ולקירור אנחנו מדברים על ישראל בעיקר על קירור ואנחנו מדברים בעיקר על קירור באמצעות מזגן. זה אומר שמשק בית ישראלי ממוצע שמוציא כחמש מאות שקלים בחודש הוצאות על חשמל. ואגב, הוצאות החשמל רק הולכות ועולות כי האנרגיה הולכת ומתייקרת אנרגיה של נפט, אנרגיה של גז, אנרגיה של פחם כמובן הולכת ומתייקרת.
אז היום זה בממוצע כחמש מאות שקלים בחודש למשפחה בת 5 נפשות.
משלמים כארבעים% אומר 200 ש"ח בחודש רק על המזגן בשנה 2000 400 ש"ח כלומר שאנחנו משלמים מאות ואלפי שקלים בשנה על השימוש שלנו במזגנים. אם היינו יכולים להפחית, לחסוך, להוריד את העלויות של השימוש במזגן. כמובן שהיינו חוסכים הרבה מאוד כסף והדבר האחרון שאני גם מזכיר אותו ככה זה שהמזגנים הרבה פעמים בגלל השימוש שלהם בפילטרים.
גם מפזרים מזהמים לאוויר.
אבק.
את מזהמים נוספים שנישאים באוויר ובעצם גורמים לזיהום הזה להשתחרר בתוך החלל אם אנחנו לא דואגים להחלפה רצופה ולהחלפה נכונה של הפילטרים במזגנים, אנחנו בעצם מייצרים חלל מזוהם באיכות האוויר בו נמוכה יחסית. אז כל הדברים האלה, אם זה לא שכנע אותכם אז תעברו לפרק הבא. אם זה שכנע אתכם ובכל זאת אתם רוצים לדעת איך אפשר לתכנן בישראל מבנים, בתים ללא מזגנים או עם מינימום שימוש במזגנים?
אז תישארו הפרק הזה, אני אדבר על כך פתיח ומתחילים.
הבריאות שלכם מושפעת מהמקומות בהם אתם נמצאים. נשמע מפתיע 90% מזמננו, אנחנו נמצאים בתוך מבנים אפילו כשאנחנו יוצאים החוצה מבעד לדלת. אנחנו נמצאים בסביבות מתוכננות מעשה ידי אדם, העיר, הפארק השכונתי ואפילו החורשה הקרובה כולם החלו כרעיון במוחו של מתכנת.
למקומות אלה השפעה ישירה על הבריאות הפיזית והנפשית, שאין כמובן שני צדדים של אותו המטבע.
באמצעות מחקרים פורצי דרך בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח והאדריכלות, ניתן לאפיין מרחבים בריאים. מקומות אלה מעצימים את הנפש, מעוררים השראה, מחברים אותנו לקהילה, משפרים את מצב הרוח שלנו וגורמים לנו אושר. איך עושים את זה?
בואו נגלה יחד.
פרק בתים במבנים ללא מזגנים אז קודם כל השאלה הראשונה שבטח חלקכם שואלים האם זה בכלל אפשרי או שזה דמיוני? האם בכלל באקלים הישראלי אפשר לחסוך את השימוש במזגן או לבטל את השימוש במזגן? או שאני ככה קצת מפנטז ומבלבל פה את המוח עם משהו שהוא לא רלוונטי וקיצוני מידי ואז ככה בתחילת הפרק אני רוצה להשמיע לכם.
כי בשנים האחרונות אני תכננתי במשרדי לא מעט מבנים, גם מבנים ציבוריים וגם מבנים פרטיים שלא עושים שימוש במזגן או חוסכים משמעותית את השימוש במזגן. כן כן, ממש כאן בישראל באזורים שונים. וככה בגלל שהמדיה היא פודקאסט אני פשוט אשמיע לכם מספר הקלטות, חלקם עם סרטונים, חלקם זה פשוט הודעות שקיבלתי בוואטסאפ כדי רגע שנבין ביחד האם בכלל מה שאני מדבר עליו הוא אפשרי?
או שזה סתם איזשהו דמיון מופרך?
אני רוצה רגע, ברשותכם, להתחיל ולהשמיע לכם הקלטה שבוצעה במושב חצבה חצבה בדרום של ישראל ערבה תכונה בנגב בערך שעה נגיד מאילת ככה לכיוון צפון אקלים חם מדברי יבש יחסית ובואו נשמע מה הקלטנו בערבה התיכונה בחצבה.
היו 46 מעלות ואחוזי לחות גבוהים את המקום ולא רציתי לצאת מהבית.
היה נעים, אין מזגנים עדיין.
היה מאוד מאוד נעים, מבאס לצאת החוצה.
וגם כי הבית מאוד יפה.
טוב אז יפה זה לא מספיק הוא גם יפה וגם נוח. 46 מעלות בחצבה. איך זה יכול להיות יום קיץ אגב, ההודעה הזאת היא באמת מסוף חודש מאי 20 ושלישי במאי 23 תחשבו חודש מאי חודש חם.
מבחן מאוד בחצבה ובישראל בכלל. אז זאת דוגמה ראשונה. מחצבה עכשיו יהיו כאלה שבאו ויגידו רגע חצבה זה מדבר מדבר זה אקלים יבש כשיבש קל יותר ומי שיגיד את זה צודק ולכן אני רוצה להשמיע לכם הודעה אחת נוספת, הודעה אחת נוספת.
והפעם ההודעה הזאת, היא הוקלטה בוואטסאפ בבית שתכננתי באזור השרון, ממש באזור הוד השרון. אחד המושבים שמקיפים פה את הוד השרון.
ובואו נשמע בוא נשמע את ההודעה.
שעכשיו תעשו את הפרולה אז אין היום בבית כל היום בלי מזגן.
היה ממש סבבה.
בשנים האחרונות מאוד סובלת מהחום, אז דווקא- קל לי לא לפתוח מזכאן ממש היה לי חשוב כמו שאתה יודע.
ובאמת טעיתי עד כמה הרבה גדולה הולכת לשנות. ממש ממש הבדל זה נחמד יש פריזה טובה בתוך הבית מה שמרגישים את הסירקולציה שלה האוויר.
וזה בלי אחרי שהורדתי לכם מאוורר אחד בסלון.
וואו, אז מושב באזור הוד השרון. אחד המושבים לחות יחסית גבוהה, טמפרטורה גבוהה ביום זה אגב הודעה כי חשוב לי גם להגיד לכם את התאריך אז אנחנו נמצאים כאן ההודעה אני פשוט בודק רגע באיזה תאריך היא נשלחה ב-20 ותשיעי ביוני 20 ותשיעי לשישי יום חם הימים החמים קיץ כמעט שיא חום זה 22 ביוני זה גם היום הארוך בשנה ככה שאנחנו מדברים באמת על אחד הימים חמים.
ובואו נצפים קצת אחרון כי יש לי עוד הרבה מאוד הקלטות כאלה, אבל אני מניח שהם כבר מבינים- או יותר את הכיוון ומבינים- או יותר את הרעיון, אבל בואו נשמע עוד סרטון אחד ממקום חם מאוד מאוד בישראל קיבוץ גינוסר וקיבוץ גינוסר. לחות כבדה מאוד, חום כבד מאוד. ובכל זאת אנחנו מבקרים שם בבית ב-1 השרבים הקשים של האביב האחרון, ובואו נשמע מה הקלטנו בבית הזה.
הכל אותנטי.
אפילו הציפורים.
אנחנו בסוף מרץ, חם פה בטירוף גינוסר בקעת הירדן נכנסים הביתה.
אין מזגן עדיין אין מאווררים שתנאים= ונעים פה.
יש פה מזגנים?
אוויר נעימה.
טוב, אז קשה קצת להעביר תחושות בפודקאסט, אבל אני חייב להגיד שבבית הספציפי הזה בגינוסר, גם אני נפלתי בפח של עצמי. אני הרי מתכנן מבנים שהמטרה שלהם להיות ללא מזגנים או לחסוך את השימוש במזגן בבית הספציפי הזה יצאתי מהאוטו חום נורא, חום כבד, ממש עומס חום מהמזגן של האוטו יוצאים החוצה בגינוסר, קרינה ישירה, אוויר לך. ואז נכנסנו פנימה לתוך הבית שתכננתי ואני אומר להם וואו, איזה מזגנאים.
ואני אומר את זה לא בצחוק אני בעצמי חשבתי שמופעל שם מזגן ובעלת הבית כזה קצת צוחקת עליי. חשבה שאני אולי צוחק, היא מראה לי שבכלל רק כבלים כאלה וחוטים בולטים מהקיר, כי בעצם לא התקינו מזגנים בבית הזה, אז עד כדי כך האווירה שם והתחושה שם היא נעימה. שוב, קשה להעביר את זה לפודקאסט, אבל אתם גם מוזמנים.
מי שרוצה מוזמן ליצור איתי קשר, ויש בתים בכל רחבי הארץ וגם מבנים נוספים בכל רחבי הארץ שבהם או שלא משתמשים במזגן או שהשימוש במזגן הוא מאוד מאוד מועט.
אז אם הבנו שזה לא איזה דמיון מופרך, אלא שזה דבר אפשרי ויש בתים ויש מבנים בישראל שעובדים ללא מזגנים, אז בואו ננסה עכשיו להבין איך זה קורה, איך אפשר לתכנן מבנים? אנחנו הרי התרגלנו מאז כנראה כולנו מאז שאנחנו ילדים קטנים שבישראל בקיץ מפעילים מזגן לפעמים ביום, לפעמים בלילה, מפעילים מזגן בבית הספר, מפעילים מזגן במשרדים, מפעילים מזגן בבית. אנחנו די חיים עם מזגן למזגן.
וכנראה שאיפה שהוא בתפיסה שלנו 1000. יש לנו איזשהי תחושה שאנחנו תמיד צריכים את המזגן הזה שילווה אותנו בקיץ הישראלי וגם באמת במבנים שאנחנו חיים בהם. הנוחות האקלימית שעוד נדבר עליה בפרק הזה מחייבת אותנו לאיזה שהוא פיתרון ומחייבת אותנו לשלוח את היד ולהפעיל את אותו המזגן היקר.
והלא בריא במובנים רבים.
אז איך זה באמת אפשרי? אז בואו נתחיל עם זה שישראל נמצאת באזור האקלים מאוד מאוד נוח, מאוד נוח. תחשבו על זה.
אנחנו חושבים שזאת מדינה מאוד חמה וקשה בקיץ, מה שיכולת לפעמים נכון, אבל בסך הכל אנחנו נמצאים בכדור הארץ במקום ממוזג באופן יחסי. אנחנו לא בצפון אירופה. הכרה והקפואה שיש שחורפים ארוכים וחודשים ארוכים שהבתים חייבים להיות סגורים או מסוגרים וחייבים איזה שהיא הסקה איזה שהוא חימום במהלך החורף.
כדי לא לקפוא מקור ממש במקומות קיצוניים שהטמפרטורות יורדות מתחת לאפס. או בצפון אירופה, שהרבה מעבר לזה הקור הקשה בעצם מחייב את האנשים לסגור את הבתים ולחמם אותם. אז ישראל לא במקום הזה.
ישראל גם לא נמצאת במקומות, כמו למשל בדרום מזרח אסיה, שבהם אקלים מאוד מאוד לח, מאוד חם, יום ולילה. טמפרטורות זהות יכול להיות 38 מעלות ביום ובלילה באופן רצוף לאורך שבועות רבים.
אני הייתי בלא מעט מקומות כאלה בהודו, ובוויטנאם ובמקומות נוספים בדרום מזרח אסיה, שבהם למעשה אנחנו חייבים איזה שהוא אמצעי כדי להפיג את החום, בעיקר זרימת אוויר ורוח, והאקלים הוא קשה. ישראל נמצאת באקלים די ממוזג, די נוח בישראל נמצאת במה שנקרא חגורת היין. חגורת היין היא איזה שהיא חגורה דמיונית.
תדמיינו רגע שאנחנו מקיפים את כדור הארץ במעין איזה שהיא חגורה דמיונית.
באותו המרחק מקו המשווה שזה איפה שהוא באזור השלושים ישראל, איפשהו בן 29 לשלושה לשלושים.
3 צפונה מקו המשווה זה בעצם אזור הגיאוגרפי שבו אנחנו נמצאים בכל החגורה הזאת סביב, לעולם וגם קצת צפונה יותר עד איפה שהוא. האזור הארבעים ושמונה, 50 צפונה מכב המשווה זה נקרא חגורת היין, כי בה ניתן לייצר יין איפה שמייצרים יין. מה זה אומר שגם מגדלים את צמח הגפן?
נכון, גפן זה הצמח של הענבים, הצמח של היין, אז מדינות כמו ספרד, צרפת, קליפורניה, בצד השני של כדור הארץ.
מדרום לקו המשווה באותם המרחקים מדינות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, בטח שמעתם שמצטיינות ביין שלהם, למשל, אני לא חושב שאי פעם טענתם יין נורווגי טעים נכון, או יין טעים שיוצר אני יודע בקניה שהיא איפה שהוא על קו המשווה אבל בטח טעמתם עינו צרפתים טובים. אולי טעמתם יין מקליפורניה, אולי מניו זילנד, אז כל המקומות האלה שהמרחק שלהם מקו המשווה הוא זהה נקראים חגורת היין? חגורת היין הולכת ביחד עם הגפן.
ובגדול בעולם. בגדול, איפה שצומחת הגפן האקלים הוא נוח אקלים הוא ממוזג, לא סתם כתוב במקורות שלנו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ביטוי לאיזשהו שלום עולמי. ביטוי לזה שהאדם נח תחת צמחי הצל המקראיים גפן ותאנה הם צמחי צל מקראיים ובתוך המשפט הזה יש גם איזה שהוא סוד שכבר אני הולך לחשוף בפניכם את הסוד של מבנים ללא מזגנים.
הראשון ואולי החשוב ביותר והסוד הוא.
שכל.
צריכים בשביל להרגיש נוח בחום הישראלי זה צל וזרימת אוויר. צל בזרימת אוויר זאת הנוסחה ככה בשתי מילים ממש, בשתי מילים. אם היינו יושבים תחת צמח שנותן לנו צל מונע את הקרינה הישירה של השמש ויש מעט רוח מעט רוח שנושבת תחת הגפן שיכולה לצמוח גבוה על סככה או תחת התאנה.
אם אנחנו יושבים תחת ענפי התאנה צל וזרימת אוויר ואנחנו מרגישים בנוח. ביקרתי לא מזמן בירוחם עיירה מדברית יחסית יחסית היה חם מאוד.
ועדיין בתוך הבתים, דווקא בתים שנבנו בשנות הארבעים ושנות החמישים בתוך הבתים מאוד נעים בלי מזגן. למה זה? כי הבתים תוכננו באופן כזה שיהיה זרימת אוויר בתוך הבית, יושבים מתחת לתקרה של הבית, אז מקבלים צל, יש זרימת אוויר ופשוט הבתים קרירים וממוזגים.
אז אנחנו למעשה מדברים על התנאי פתיחה של הכללים ישראלי שהוא אקלים נוח ועכשיו אנחנו שואלים את עצמנו רגע אז אם האקלים כל כך נוח, למה אנחנו מכורים למזגן? למה כל הזמן אנחנו צריכים למזג את הבתים שלנו אז?
יש כמה סיבות לזה.
אבל הסיבה הראשונה במעלה היא שהרבה פעמים- נוח לנו בתוך הבית מאשר מחוץ לבית. עוד פעם אני אומר לפעמים כיף לנו להיות מחוץ לבית. נוח ונעים לנו מחוץ לבית ופחות נוח לנו בתוך הבית.
זה קצת אבסורד כי הבית אמור לגונן עלינו. נכון, אדריכלות אחד התפקידים שלה זה להיות מחסה, מחסה מפני האקלים ודברים נוספים. אז אנחנו מדברים על זה שהבית שלנו, המבנים שאנחנו נמצאים בהם, אמורים להיות הבגד הכי טוב שלנו, הבגד המצטיין שלנו שמגן עלינו מפני האקלים.
ופתאום אנחנו רואים שזה להיפך. יש ימים שאנחנו חוזרים הביתה או נכנסים למשרד או נכנסים לחנות וכל כך חם בפנים שבא לנו לצאת החוצה ואנחנו אומרים בחוץ יותר נעים, אז יושבים במרפסת או יוצאים החוצה לפארק והפוך. לפעמים דווקא בעונת החורף אנחנו נכנסים לבית קפוא, ישנים בבית קפוא, ודווקא בחוץ נעים.
יש קצת שמש, שמש שקרנית כזאת. אנחנו קוראים לזה לפעמים יש קצת שמש ואור נעים, ודווקא בבית לא נעים. אז מה קורה פה?
למה הבית שאמור להיות הבגד הכי טוב שלנו?
פתאום הופך להיות מקום שבו- נעים לנו, אז זה באמת קשור לתכנון. זה קשור לחומרים שמהם הבית עשוי, ואנחנו הרבה פעמים משתמשים באותו מזגן כדי לפצות על כישלון תכנוני, כישלון תכנוני וכישלון מבני, ואפשר חד משמעית לשנות את זה. אפשר לשנות את זה ולא באמצעים יקרים מידי ולא באמצעים מורכבים מידי, ידע יחסית בסיסי והשקעה נכונה בדברים הנכונים יכולים להפוך את המבנים בישראל.
הרבה יותר נעימים והרבה יותר חסכוניים במזגנים ובחשמל בעקבות זה.
אז בוא נדבר רגע על בכלל מה זה מזגן לפני שנתחיל להבין איך אנחנו מתכננים מבנים שהם ללא מזגן בוא נבין בכלל מה זה מזגן. ראשית כל ההמצאות הראשונות שהם בתחום המיזוג הם בסוף המאה התשע 10. יש מבנה אדריכלי מפורסם יחסית משנת 1867 שנקרא האוקטגון.
הוא מבנה בית פרטי.
שנבנה באופן כזה, שיש בתוכו סירקולציה של אוויר, כלומר אוויר, יוצא ממנו ואוויר קריר וצח נכנס אליו באופן מכני באופן מאולץ. איך למעשה זה מתוכנן? זה מתוכנן על בסיס ארובת החום של המטבח.
הבישול במטבח מייצר חום, החום עולה למעלה דרך ארובה, וכשהוא יוצא ונפלט מהארובה הוא מושך אחריו אוויר קריר שנכנס מפתחי אוורור נמוכים שהופנו לכיוון הרחוב.
הדבר הזה איפשר לבית להתאוורר באופן טבעי, ליצור סירקולציה של אוויר, זרימה של אוויר, זרימה כזאת טבעית של אוויר באופן מושך ולהכניס אוויר צח אל תוך הבית. צריך להבין שמדובר בתקופה שבה הבתים היו סגורים יחסית. התאורה היתה תאורה של מנורות גז מאוד מאוד מזהמת.
אני לא יודע אם יצא לכם פעם לראות תקרות של מבנים עתיקים שהם שחורות ומפויחות זה בזכות או בגלל תאורת הגז שהייתה מפייחת את התקרות איכות האוויר תדמיינו בבתים כאלה במבנים כאלה הייתה מאוד מאוד רעועה ונמוכה ונמוכה.
והשיטה איתה בעצם דרך אוויר החם להוציא החוצה את אוויר חם ולהכניס אוויר צח וקריר יותר מן החוץ. עכשיו השיטה הזאת למעשה מתבססת על שיטה הרבה יותר עתיקה שמצאו ופיתחו. קוראים במכרות בארצות שיש בהם מסורת של קריאה, פיתחו כבר לפני מאות שנים את הרעיון שבו מייצרים עלייה של אוויר חם, למשל על ידי הדלקה של מדורה.
עם ערובה ממש פיר חפור פנימה לתוך האדמה, ערובה שהמדורה דולקת בוערת בתחתית שלה. האוויר החם עולה מהארובה הזאת ומושך אוויר מפתח כניסה אחר. יש לי סיפור שהייתי פעם במכרה כזה של תיירים באוסטריה.
והייתי במשפחה, אני יושב עם הבת שלי, היתה אז בת 4 והמדריך פותח את דלת המכרה ומיד שהוא פתח את דלת המכרה תפס אותנו משב רוח חזק מאוד ממש פרץ של רוח חזקה. הבת שלי מאוד מאוד נבהלה וברכה משם.
מזל שתפסנו אותה, כי זה מכרה בגובה ההר עם מדרגות קרח, כאלה שלא כדאי להגיע ולא כדאי להתקרב אליהם. אבל הרוח החזקה הזאת בעצם נבעה מכך שבקצה אחר של המכרה יש את אותו פיר עם מדורה שדולקת היום. זה כמובן כבר לא מדורה של אש, אלא אמצעי חימום אחרים מעלים את האוויר החם, ואז בכניסה למכרה יש ממש רוח חזקה שנכנסת פנימה אל עומק המכרה ונותנת אל הקוראים אוויר אוויר צח ואוויר לחיים כמובן גם.
לנקות את האוויר המזוהם שבמעמקי האדמה וגם לצנן ולאוורר את המקום כולו. אז המזגנים הראשונים באמת כמו שאמרנו, סוף המאה התשע 10. אחר כך התפתחו שיטות כאלה ואחרות להחלפת אוויר מזוהם בבתי חולים, בעיקר כי הבינו שאוויר מזוהם מזיק מאוד לאפשרויות ולסיכויי ההחלמה של חולים ופותחה מערכת דומה שגם כן כוללת חימום של אוויר.
האוויר החם יוצא החוצה, מושך אחריו אוויר קריר. אחר כך הוסיפו לווויר הזה גם קצת לחות או להיפך, יבשו אותו בהתאם לצורך ובהתאם לשעה. ועם הזמן באמת התפתחו מערכות יותר ויותר מתקדמות של מיזוג אוויר.
היום יש לנו מערכת מיזוג האוויר המודרנית הביתית. היא יודעת לעשות מספר דברים, מספר פעולות שהם כולם חשובות. פעולה אחת היא קירור האוויר, זה בעצם אותו אותה יחידה פנימית של המזגן, מסחררת את האוויר בתוך הבית, כלומר לוקחת אוויר מתוך החדר.
אל תוך החדר זה אותו האוויר, אבל הוא עובר תהליך של קירור. הוא עובר תהליך של קירור במדחס של המזגנים. גז משתחרר.
אתם מכירים את זה שלמשל אם יש מיכל גז שאתם מתיזים החוצה את הספריי שלו את הגז אז המיכל מתקרר אותו? רעיון נעשה במזגן, המזגן דוחס גז ומשחרר אותו. הפעולה הזאת גורמת לקירור של צינורות קירור האוויר מתוך החדר עובר בצינורות הקירור ומתקרר במספר מעלות מצטנן ואז חוזר לחדר קריר יותר.
זאת פעולה אחת המזגן עושה עוד כמה דברים.
הוא עושה גם פעולה של הפחתת הלחות.
אנחנו במזגנים האם אתם יודעים? יש מספר מצבים אחד המצבים יש לו סמל של טיפה הסמל הזה של הטיפה מאפשר לנו להפעיל את פעולת הפחתת הלחות פעולת היבוש בלי פעולת הקירור. אגב גם חסכוני בחשמל הרבה מאוד פעמים זאת פעולה שכדאי לנו לעשות ולהפעיל כדי לחסוך בפעולת הקירור ועדיין להרגיש מאוד נעים בחלל פעולת הייבוש הזאת.
מה שהיא עושה היא בעצם מוציאה את הלחות מחלל הבית שלנו.
מייבשת את האוויר, מחזיקה את האוויר יבש יותר. זאת פעולה שניה שמזגן יודע לעשות היום יש מזגנים שיודעים לסנן את האוויר בטכנולוגיות יותר מתקדמות. כמעט לכל מזגן יש איזשהו פילטר בסיסי, הפילטר הבסיסי הזה לוכד נניח שערות גדולות, אולי חתיכות אבק גדולות, חול וכאלה.
אבל הוא לא לוכד את החלקיקים הקטנים שנשאים באוויר, החלקיקים הקטנים שנשאים באוויר כוללים נבוגים קרדיוות שזה יצורים מיקרוסקופים קטנים שנמצאים- או יותר בכל מקום שאנחנו נמצאים.
עובשים שנישאים באוויר ואחר כך חלקיקים עוד יותר קטנים שהם וירוסים, חיידקים וכיוצא בזה. יש היום מסנני הפה בחלק מהמזגנים שיודעים לסנן חלק מהמזיקים האלה בתוך האוויר, אבל המזגנים הוותיקים יותר פשוט מסננים את החלקים הגדולים. חשוב כמובן גם להחליף את המסנן הזה כדי לא לסחרר את אותו הלכלוך כל הזמן בתוך החדר ובתוך החלל.
ומזגנים יודעים גם לחמם.
שאנחנו מכירים את זה גם כן, יש כאלה שמתבססים על החימום של המזגן, אבל אז לפעמים האוויר היבש מתייבש עוד יותר. לא כולם אוהבים את זה ובצדק. אז זה מה שמזגן יודע לעשות.
עכשיו בואו נראה למה אנחנו בכלל צריכים, למה אנחנו בכלל צריכים את הפעולות האלה של המזגן, אז אנחנו מדברים על פיזיולוגיה, פיזיולוגיה אנושית ויש מושג שנקרא נוחות, תרמית, נוחות, תרמית, נוחות. אגב, אנחנו חושבים שמשהו שהוא נוח אז אחד יגיד שכן נוח לו אחד יגיד שלא נוח לו.
משהו כזה מאוד אינדיבידואלי, אבל יחד עם זאת, הנוחות התרמית היא מושג מאוד מקובל בתחום הזה, והנוחות אומרת שאדם ממוצע נגיד אם נקרא לזה נוח לו בטמפרטורה שהיא, בוא נגיד 22 מעלות צלזיוס בסדר אחד יגיד שבעשרים מעלות קרלו אחד יגיד שבעשרים וארבע מעלות חם אבל איזה שהוא ממוצע כרגע לצורך הדיון 22 מעלות צלזיוס וחמישים% לחות בסדר 50% לחות באוויר זה מה שנוח לנו, זה התנאים שבהם.
מרגישים שאנחנו לא צריכים לא להתלבש, לא להתפשט, לא צריכים מזגן ולא צריכים חימום. נוח ונעים לנו התנאים האלה, אגב.
הם מבוססים על הרבה מאוד מחקרים, ונכון יש לפעמים הבדלים מגדריים. יש לפעמים הבדלים בגילאים שונים של אנשים יש הבדלים במשקל גוף שונה, אבל זה לא כל כך כמו שאתם חושבים. זה לא שכל הנשים נגיד יותר קר להם מאשר גברים.
זה לא שכל האנשים כבדי המשקל יותר חם להם מאשר אחרים. בהרבה מאוד מחקרים שנעשו.
זה מאוד זה גם עניין תרבותי. וזה גם תלוי ושימו לב זה חשוב. זה תלוי מאוד בפעילות שנעשית בחלל.
זה תלוי מאוד בלבוש. כלומר אם אני מתכנן חדר כושר שבו יש פעילות מאומצת שאנשים עושים בבגדים קלים לצורך העניין זה שונה מאוד מחדר שינה שאנשים נגיד בפיגמה יושבים במיטה וקוראים ספר. הפעילות מאוד מאוד חשובה לנוחות התרמית כמובן.
ככל שהפעילות מאומצת יותר והבגדים ארוכים וחמים.
אז אנחנו צריכים טמפרטורה נמוכה יותר בחלל, וככל שאנחנו יותר במנוחה, אנחנו צריכים טמפרטורה קצת יותר גבוהה בחלל, אז לכן הנוחות התרמית תלויה גם בתנאי האקלים, תנאי מזג האוויר שנמצאים בחלל שבו אנחנו שוהים וגם בפעילות שאנחנו עושים בחלל בלבוש שלנו. ושוב אני אומר גם באופן אינדיבידואלי אם אנחנו מתכננים חלל לקבוצה ידועה של אנשים או למישהו ספציפי, למשל, כמו בבית פרטי.
אז בהחלט אפשר לראיין. בהחלט אפשר לשאול, בהחלט אפשר להבין מהי הנוחות התרמית האידיאלית עבורם, לאור הניסיון שלהם לאור המקומות שהם חיים היום, ולכוון את זה לכוון את זה לכיוון הזה.
אז איך אנחנו מביאים את המרחבים שלנו ואת הבתים שלנו לנוחות התרמית לנוחות הזאת של 22 מעלות צלזיוס וחמישים אחוזי לחות? אז השלב הראשון הוא להסתמך על טבלה שנקראת טבלה פסיכרומטרית או קיי, זאת לא קללה.
טבלה פסיכרומטרית, שהיא למעשה גרף שמתאר את כל השעות שיש לנו בשנה, כל השעות שיש לנו בשנה ובכל שעה אומר האם נוח לנו או לא נוח לנו? במילים אחרות, האם בשעה הזאת באמת הטמפרטורה היא בסביבות העשרים ושתיים מעלות ב-50% לחות או שלא, אז בשעה יש לנו 8544 שעות ובטבלה הפסיכומטרית. אפשר לראות נקודות כאלה של כל השעות נקודות ירוקות.
זה אומר שנוח נקודות הדומות זה אומר שלא נוח או קר מדי או חם מידי או לח.
מסתכלים על ישראל, אפשר לראות באזורים מסוימים. נגיד בבאר 7 קצת שונה מתל אביב, תל אביב קצת שונה מחיפה, אבל בסך הכל הטבלה הפסיכומטרית הישראלית מראה שיש לא מעט שעות בשנה לא מעט שעות בשנה. נגיד בממוצע זה יכול להגיע לחמש 10, 20% מסך כל השנה שנוח שכביכול לא צריך לעשות כלום.
ונוח לנו ויש שעות וזמנים. ושוב אני אומר זה גם כמובן תלוי גם בלבוש, גם בסוג הפעילות וגם בהיבטים תרבותיים שצריך לעשות משהו כי הטמפרטורה גבוהה יותר מעשרים ושתיים מעלות או נמוכה יותר או לך מדי או יבש מדי וצריך לעשות משהו כדי לאקלם את המבנה וכדי לשפר את הנוחות. אז איך אנחנו עושים את זה?
אז אני אומר שהדרך למבנים נעימים ללא מזגנים היא תלויה, תלויה בשני גורמים.
הגורם הראשון נקרא לו צורה ולגורם השני אנחנו נקרא חומר בצורה אני כולל את כל המאפיינים הגאומטריים האדריכליים הגיאומטרים של המבנה. זה אומר למשל, איך אני מעמיד את המבנה על המגרש, לאיזה כיוונים אל מול השמש, אל מול הרוח. זה אומר למשל איפה אני ממקם פתחים, איפה יש חלונות, איפה יש דלתות, איפה ישנם פתחים נוספים, למשל פתחים לשחרור חום או להכנסת אוויר צח.
זה אומר למשל מה הם סוגי הפתיחה של החלונות? האם זה חלונות הזזה? האם זה חלונות קיפ?
האם אלה חלונות מסתובבים? זה אומר למשל אילו מצללות יש לנו על החלונות, האם יש חלונות שאני מגן עליהם מפני שמש ישירה במצללות? כל אלה הם דברים שקשורים לצורה, הם דברים שקשורים לגאומטריה של המבנה.
והיא והם התנאי בעיניי 60% מהעבודה נמצאת שם. כלומר ברגע שאנחנו יודעים לתכנן מבחינה אדריכלית נכונה את הצורה של המבנה.
אנחנו יכולים להגיע פתרנו 60% מהסוגיה הזאת של בתים ללא מזגנים. הארבעים% הנותרים זה חומר בסדר. אם הקודם זה צורה זה דבר שני זה חומר וחומר מדבר על ממה בית עשוי.
כאן אנחנו כבר נכנסים לסוגיות של בידוד תרמי, מסה, תרמית, חלונות מבודדים, גגות מבודדים, כלומר החומר של המבנה יכול להשפיע מאוד על הנוחות שלנו. למשל, הנושא של הלחות יכול להיות מאוד מושפע מסוג חומרי הגמר של קירות הפנים. יש חומרי גמר למשל כמו תיחים מינרלים.
יחיה בוץ שסופגים חלק מהלחות ומשחררים אותה לחלל כאשר האוויר יבש ועוזרים לנו מאוד לאזן את הלחות בתוך החלל. אז אנחנו מדברים על צורה. אנחנו מדברים על חומר ובואו נתעמק בזה קצת.
בואו נתעמק קצת. איך אנחנו יכולים באמת, באמצעות הצורה ובאמצעות החומר לאקלם את המבנים שלנו ולהפוך אותם לנעימים מאוד גם ללא הפעלת המזגן. אז בואו נתחיל.
ראשית כל, בנושא של צורה ובצורה, אני רוצה לדבר על כמה עקרונות.
חשובים.
בואו נבין איך בעצם הבית מתחמם, בסדר, בואו נבין רגע למה בתוך הבית שלנו חם מידי לפעמים ואנחנו צריכים להדליק את המזגן, אז נהוג להגיד שהבית מתחמם בשלוש צורות 3 צורות שונות הצורה הראשונה היא דבר שנקרא חום בקרינה ישירה. החום בקרינה ישירה זה קרני שמש ישירות שנכנסות פנימה אל הבית דרך פתחים, למשל חלונות.
השמש הישירה הזאת מחממת את האוויר של הבית ומחממת את החומרים שנמצאים בתוך הבית. לדוגמה שמש נכנסת מחלון דרומי פוגעת ברצפת הבית, מחממת את האוויר שבבית ומחממת את הרצפה של הבית. ככלל, חלונות הם מקור לחום רב באקלים קר כמו אירופה למשל.
זה מבורך כי יש לנו חימום סולארי פסיבי, חימום חינמי על ידי אנרגיית השמש בישראל בקיץ. זה כמובן לא רצוי. חי לנו מספיק.
אנחנו לא רוצים את עודף האנרגיה הזאת, הקרינה הישירה שמגיעה מהחלונות, אז זה רכיב אחד שמחמם לנו את הבית. הרכיב השני שמחמם את הבית זה מה שנקרא חום בהסעה. החום בהסעה עובר.
הסעה והולכה לצורך העניין הוא עובר דרך הקירות, כלומר קירות הבית מתחממים מהאוויר שנמצא בחוץ. האוויר החם שנמצא בחוץ והחום זוחל דרך הקיר מהר או- זה תלוי בבידוד של הקיר.
ונכנס פנימה זה חום בהולכה וחום בהסעה אנחנו בדרך כלל כבני אדם מכירים הכי טוב את אותו חום בהולכה כי למשל אם אנחנו מחממים סיר עם מים חמים על הגז על הכיריים על למעשה האש נוגעת בסיר הסיר מתחמם ואז המים מתחממים אז זה מאוד אינטואיטיבי לנו. השיטה הזאת של חום בהולכה אם הולכים אתם מכירים את האמא הפולניה שצועקת על הילד לא ללכת עם לא ללכת יחף על הרצפה בחורף, כי בעצם הגוף שלנו בעולם.
מעבד את החום שלו לתוך הרצפה הקרה. אנחנו מאוד מכירים אינטואיטיבית את התופעה הפיזיקלית הזו של חום בהולכה, וזה בדיוק מה שקורה לבית הבית מתחמם מבחוץ. גם הקירות שלו, גם הגגות.
אגב, גם החלונות והחום הזה פשוט פורץ פנימה ואז כל קיר, כל תקרה, כל חלון הופך להיות סוג של רדיאטור. אתם רוצים להדליק רדיאטור בקיץ? ממש לא נכון.
כלומר במקום שהבית יתקרר, החום מבחוץ נכנס דרך הקירות, נכנס דרך הקיקה.
וממשיך וממשיך להתחמם עוד יותר.
אז זה המקור השני המקור השלישי להתחממות של בתים. זה מה שקורה בתוך הבית. כל אדם שנמצא בתוך הבית יוצר סביבו אנרגיה של חום, תורם קצת להתחממות של האוויר.
פעילות נוספת שנעשית בתוך הבית, כמו למשל הפעלת מסכי טלוויזיה, הפעלת מחשבים, פעילות כמו בישול למשל חימום וכולי. כל הפעילויות האלה מוסיפות חום מתוך הבית, אז יש לנו 3 דברים חום בקרינה ישירה דרך חלונות חום.
דרך הקירות, וחום שהבית מייצר מתוך עצמו. 3 הדברים האלה ביחד מתווספים למה שנקרא עומס החום של הבית. ושוב אם בחוץ גם ככה יום קיץ חם של 34 מעלות ואנחנו עוד מוסיפים את החום הזה פנימה, כולל החום שלנו וכולל החום שמגיע מהחלונות, אז טמפרטורה בבית יכולה לזנק אפילו מעל הטמפרטורה שנמצאת בחוץ וחם לנו מאוד.
ואז באופן טבעי אנחנו שולחים את היד ומפעילים את אותו המזגן ורוצים 20 21 מעלות. יש כאלה שאפילו הולכים על- מזה כדי באמת להרגיש שוב את.
נוחות שלנו לחזור למקום הנוח, לחזור לעשרים ושתיים מעלות ולחמישים% לחות. אז מה אנחנו יכולים לעשות מפני ההתחממות יתר מפני עומס החום הזה שמנסה להיכנס פנימה לתוך הבית אז אמרנו שאנחנו משתמשים באלמנטים של צורה ואלמנטים של חומר ואנחנו מתחילים עם הצורה וכדי למנוע את אותם אלמנטים שמכניסים לנו חום לבית. הצורה של הבית יכולה מאוד מאוד לעזור.
ראשית כל צריך להבין קצת בגיאומטריית שמש גאומטרית שמש זה בעצם.
הזוויות שהשמש פוגעת בבית במהלך היממה. עכשיו השמש לא באמת זזה. נכון, כולנו יודעים שכדור הארץ הוא זה שזז בחלל, אבל לצורך ההפשטה אנחנו אומרים שהשמש היא זאת שזזה בשמיים כי אנחנו ככה, אנחנו חווים אותה.
ואם אנחנו מתחילים ללמוד ולדעת מאיפה זורחת השמש, מאיפה היא שוקעת, איפה היא פוגעת בבית, בכל שעה אנחנו יכולים לדעת איך להתגונן בפניה.
אז רוב האנשים חושבים.
שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. מה שלא נכון. אני יודע שזה לחלק מהאנשים.
זה אולי שובר איזה מיתוס ילדות, אבל זה לא באמת נכון. גם דיברנו ב-1 הפרקים הקודמים השמש בישראל לא באמת זורחת במערב ולא באמת שוקעת במערב, למעט יומיים בשנה שהם ימי השוויון העשרים ואחד לשלישי והעשרים ואחד לתשיעי. בכל שאר השנה השם זורחת ושוקעת במקומות אחרים בהתאם לתאריך.
ההבדל הוא די משמעותי, זה יכול להיות 30, 31 מעלות לדרום מזרח.
ולשקוע 30 31 מעלות לצפון מערב ככה שזה די משמעותי והדבר הראשון זה לשלוט ולהבין בגיאומטרי את השמש כדי לדעת איך להתגונן בפניה. בעיקר בימים החמים. שתי נקודות שאני יכול לדבר עליהן כאן אחת השמש הדרומית גבוהה מאוד בשמיים.
בקיץ אנחנו צריכים לעצל על כל פתח דרומי שיש במבנה זה חוק בל יעבור באקלים הישראלי הצללה היא הצללה שאנחנו קוראים לה אופקית קבועה.
אפשר לקרוא לזה פרגולה, אבל זאת למעשה איזה שהיא מצחייה, איזה שהיא הצללה אופקית שמגנה מהשמש הדרומית הגבוהה בעונת הקיץ, בדרך כלל לכיוון דרום. קל לנו מאוד לשלוט בשמש הזאת ולכן אני באופן אישי ממליץ לפתוח פתחים לכיוון דרום בתנאי שהם באים ביחד עם הצללה. אז זה דבר פשוט כדי להגן על השמש הקיצית זווית נוספת, מאוד מאוד מורכבת בישראל זה הזווית המערבית והצפון מערבית.
בקיץ הישראלי השמש שוקעת בצפון.
היא מגיעה נמוך בשמיים ככה שפרגולה ממש לא עוזרת ולא משנה כמה עמוקה תהיה הפרגולה. השמש משתיים 3, 4 אחר הצהריים תעבור לכם מתחת לפרגולה ותיכנס עמוק עמוק פנימה לתוך הבית. חום משמעותי בקרינה ישירה סנוור פשוט סוגרים את החלונות במקרה הזה וזה טעות תכנונית ולכן המקום הבא להיזהר ממנו.
זה באמת המערב הצפון מערב ששם אנחנו רוצים למנוע מפתיחת פתחים וחלונות גדולים.
או להצל בהצללה אנכית שיכולה להיות למשל צמחייה או משריה מעין רשת כזאת מחוררת עם דוגמה של חורים או דוגמה אחרת, או אמצעי הצללו נוספים שמונעים כניסת חום ממערב ומצפון. מערב.
אז אם אנחנו יודעים להעמיד את הבית נכון, בהתאם לגאומטרי את השמש כבר, אנחנו מונעים באופן משמעותי את אותו חום ישיר את אותו חום ישיר שנכנס דרך הפתחים ודרך החלונות.
ולמעשה אפשר בקלות להגיע לבית ישראלי שאין בו חום ישיר בלבד בכלל בקיץ, ויש בו מעט חום ישיר בחורף, שזה דווקא עונה שנחמד 3. 4 חודשים קרים בשנה ברוב אזורי ישראל אפשר להנות קצת. משמש שנכנסת קל מאוד לעשות את זה וזה פותר את הנושא של חום וקרינה ישירה, כלומר לא להגיע למצב שיש לנו מבנה שיש לו קרינה ישירה על החלונות, אז זה הדבר האחד.
הדבר השני זה איך למנוע את אותו חום בהולכה.
שהחום בהולכה מדבר בעיקר על בידוד, בעיקר על בידוד, בעיקר על החומר שממנו הבית שלנו עשוי עכשיו בידוד של בית, בואו נחשוב רגע על צידנית בסדר, אנחנו יוצאים לפיקניק, מניחים בתוך הצידנית שלנו, נניח משקה קר אחרי 8 שעות פותחים את הצידנית והמשקה עדיין קר. מה קרה שם? הצידנית סשויה, מפוליסטירן מוקצף, קלקר מבודדת מאוד ושומרת על הטמטרורה בתוך הצידנית.
אם הבית שלנו היה צידנית.
הוא היה יכול לשמור על הטמפרטורה בצורה טובה מאוד, כלומר לצורך העניין נניח שהטמפרטורה אחרי לילה ישראלי היא 20 מעלות, ובמהלך היום החום מטפס אפילו לשלושים וארבע מעלות. נניח הבית שהוא בית מבודד יכול לשמור על הטמפרטורה הנעימה. הטמפרטורות לעשרים ושתיים מעלות 20 22 מעלות במהלך היממה כולה.
אז בית טוב הוא צידנית עכשיו מה זה צידנית? יש לה 6 פאות, נכון? תחשבו רגע, 6 פאות כמו קוביה, קוביה של 6 בש 123456 נכון?
הפאות מסביב זה 4 קירות אז זה קירות הבית למטה יש לנו ריצפה ולמעלה יש לנו תקרה וגג כל הפאות הללו צריכות להיות מבודדות וסגורות שוב כמו צידנית על מנת שהבית יהיה מבודד בצורה טובה והחום לא יברח החוצה ולא יכנס אלינו פנימה.
אז כדי לעשות את זה, אנחנו צריכים לבנות קירות של קירות מבודדים, אפשר לעשות את זה בכל שיטת בנייה. יש שיטות בנייה שהם יותר מוכוונות בידוד כמו בנייה בפלדה, פלדה.
הדופן בנייה בגי אס בי איי סי אף למיניהם אלה השיטות שמלכתחילה הם מובנות. קשר הבידוד הוא חלק מהשיטה ולכן קשה לטעות שם קשה.
לתכנן בצורה שגויה וישנן שיטות כמו בנייה קונבנציונלית בבלוקים אפורים, בבלוק בטון שאין בהם בידוד בלוק הוא לא מבודד בכלל, הוא למעשה מוליך חום בצורה מצויינת וגם בטון הוא לא מבודד בכלל, הוא מוליך חום בצורה מצויינת ובבנייה כזאת בנייה ישנה בנייה שחורה קונבנציונלית. אנחנו צריכים לעשות מאמצים נוספים.
כדי לבודד את הקירות אחד המאמצים זה בלוקים שהם בלוקים מבודדים יותר יש כאלה לא מעט בשוק אבל גם אז אנחנו צריכים לזכור לבודד את עמודי הבטון, תקרות הבטון, הקורות שמעל החלונות. כל הרכיבים שהם לא בלוק, שהם בטון גם אותם צריך לבודד בנפרד. זה דוגמה על ידי פוליסטירן מוקצב שכבות של קלקר זה נקרא אטיקס 3 4 5 ס"מ בהתאם לאזור האקלים במד גם הוא עשוי מבטון גם אותו צריך לבודד לא לשכוח אין בו שום דבר מבק.
הממד יכול להיות ממש מלכודת של חום, וגם אותו צריך לבודד כדי לסגור בעצם את אותה צידנית שדיברנו עליה.
לא מספיק לבודד רק את הקירות, אנחנו צריכים לבודד גם את החלונות החלונות הם פתח לחום שנכנס פנימה לתוך הבית גם אם הצלנו עליהם ואין חום בקרינה ישירה, עדיין יש חום בהולכה, והחלון החם הוא כמו רדיאטור שמשדר לנו פנימה את החום שנמצא בחוץ. חלונות מבודדים.
הם חלונות שכוללים גם שתי שכבות של זכוכית, ביניהם רווח של או אוויר או גז. מקובל להשתמש בגז ארגון כדי ליצור חלון בידודית. המרחק בין הזוגיות צריך להיות מינימום של 12 מילימטר, כי- מזה זה לא רלוונטי.
החום כבר קופץ מזגוגית לזגוגית זאת אומרת זכוכית שניים 10 מילימטר של אוויר או גז ארגון ואז עוד זכוכית. כל זכוכית כזאת יכולה להיות ריפלקס או לא, זה לא משנה, אבל לא להתבלבל בטריפלקס הרגיל הטריפלס הרגיל לא מבודד שום דבר.
הוא מסייע קצת לבידוד אקוסטי, אבל מבחינת החום הוא מוליך את החום באופן חופשי פנימה לתוך הבית, אז זה לא חלון טריפלקס זה זכוכית בידודית, כלומר זכוכית, רווח זכוכית.
ובנוסף, יש לנו פרופיל מבודד פרופיל אלומיניום למשל בישראל מאוד מאוד נפוצים. חלונות האלומיניום הוא לחלוטין לא מבודד. למעשה, אלומיניום הוא אחד החומרים הכי מוליכים שיש בטבע.
תחשבו מה יש לכם על המעבד של המחשב. יש כתר כזה שעשוי מאלומיניום כדי לנדף את החום מהמעבד של המחשב.
חומר מוליך מעולה, ואם החלון שלכם עשוי מאלומיניום, זה בעצם אומר שאתם מכניסים את החום פנימה או מוציאים את החום החוצה. חורף, קיץ וזה אנחנו לא רוצים ולכן הפרופיל של החלון צריך להיות פרופיל מבודד. ישנם גם פרופילים שלא עשויים מאלומיניום כמו למשל מחומר פולימרי, יו פי סי וכיוצא בזה.
ישנם פרופילים מעץ. עץ הוא חומר מבודד טוב מאוד וישנם פרופילים מאלומיניום. מי שבכל זאת האסתטיקה של האלומיניום מאוד יקרה לליבו.
אלומיניום עם נתק נתקמי זה אומר שיש חלק אלומיניום חיצוני לבית, חלק אלומיניום פנימי לבית ובאמצע יש חומר מבודד שלא מאפשר לחום לעבור פנימה והחוצה. אז זה הנושא של החלונות מאוד מאוד חשוב והנושא השלישי שהוא מאוד חשוב ונותנים לפעמים להתעלם ממנו לצערנו זה הבידוד של הגג. תראו הגג במבנה הוא חזית חמישית חשופה מאוד לשמש ישירה בקיץ לקרינה ישירה ולחום גם בקרינה ישירה וגם.
הסעה ואנחנו רוצים למעשה לבלום את החום הזה לידי בידוד תרמי של הגג. את זה שוכחים לפעמים מבנים. הרבה פעמים הגג הוא חזית של 40.
אפילו 50% מהמעטפת של המבנה, אולי יותר מהקירות. אם אנחנו מדברים על גגות שטוחים אז אמונה מקובל לשים או מזרוני בידוד שוב יכולת פולסטרד מוקצף יש כל מיני סוגים, יש ראנד ופאן או חומר בהקצפה כמו פוליאוריטן מוקצף. זה חומר דו רכיבי שמציפים ואז הוא מתקשר.
כל החומרים האלה הם טובים לבידוד, אני שם רגע בצד את ערך הבריאותי שלהם, זה נכון שלא כל החומרים האלה הם מאוד בריאים, אבל אם אנחנו משתמשים בהם לפי הוראות הבטיחות וסוגרים אותם בתוך מעטפת הבית, בלי שיש איזשהי חשיפה אליהם, אז בסופו של דבר הם מאוד כוס אפקטיב יחסית זולים ונותנים בידוד תרמי ברמה מאוד גבוהה. אם אנחנו מדברים על גגות משופעים אז ישנם גם כן מזרוני בידוד, לוחות בידוד, חומרים רפלקטיבים שעוצרים חלק מהק מהקרינה וצריך לאפיין מפיין.
אפיון טוב של הבידוד התרמי של הגגות.
אני רוצה עכשיו להתייחס לקירור של המבנה, קירור טבעי של המבנה. כלומר דיברנו קצת על בידוד בצורה, אנחנו מונעים מהחום להיכנס פנימה אל תוך המבנה ולגרום לו חימום יתר. אנחנו ממש לא צריכים את עודף החום הזה, את עומס החום הזה בקיץ הישראלי, אז החלונות, הבנו את גיאומטר את השמש.
אנחנו יוצרים צל שמש לא נכנסת פנימה בקרינה ישירה, הבית מבודד קירות, חלונות תקרה, חום לא נכנס פנימה.
אל תוך הבית והבית נשאר קריר ונעים נניח עוד מהלילה, אבל עכשיו השאלה הבאה היא איך אפשר גם לצנן את המבנה? נניח שבכל זאת חום מסוים נכנס למבנה, כי תמיד יש מקומות שבהם- הצללה. תמיד יש מקומות שבהם הבידוד הוא לא אופטימלי והבית כן מתחמם.
איך אנחנו יכולים לצנן מבנים בצורה אדריכלית בקיץ? אז הצינון של המבנים קודם כל באופן היסטורי. יש המון דוגמאות.
גם.
איראן גם מאפריקה למבנה צינון היסטורי עד כדי כך, שבאיראן כבר לפני מאות שנים ידעו לייצר קרח בלב המדבר, קרח שהטמפרטורה שלו היא- מארבע מעלות אפס מעלות. לצורך העניין בלב מדבר לוהט 30 40 מעלות איך עושים את זה? אפשר תכף.
אני אתן על זה איזשהו הסבר קצר, אבל בהחלט אפשר לייצר אלמנטים אדריכליים שמצננים ומקררים את הבית.
התייחסות שלי כאן בשיחה הזאת כאן בפעם התייחסות היא תדבר עם תדבר בעיקר.
אסטרטגיות נפוצות ושימושיות בישראל כי מהניסיון שלי, באקלים הישראלי יש דברים שעובדים יותר ויש דברים שעובדים- ואנחנו נתמקד בדברים הפרקטים בדברים שכמעט כל מבנה יכול ליישם ולעשות הדברים היותר איזוטרים, כמו שאמרתי, כרך בלב המדבר באיראן הם מתאימים יותר לסוג מסוים של אקלים. סוג מסוים של אקלים וגם סוג מסוים של תרבות וצורה של מבנים.
אבל בישראל יש כמה דברים שעובדים בצורה טובה מאוד. הדבר הראשון שעובד בצורה טובה מאוד.
זה זרימת אוויר בתוך הבית. אמרתי לכם, זוכרים בהתחלה איש תחת גפנו, צל וזרימת אוויר, אז בוא נגיד שבתוך הבית כבר יש לנו צל, אבל אם עכשיו אנחנו ניצור מצב שבו יש רוח זרימה של אוויר על פני העור שלנו בעין על פני הגוף שלנו, התחושה תחושת הנוחות שלנו, תחושת הטמפרטורה תצמח באופן משמעותי רוח של 2 מ' לשנייה, שזה רוח נעימה שקצת דפים מתעופפים.
יכולה להוריד את תחושת החום שלנו בשש עד 7 מעלות. זה מאוד מאוד דרמטי עם 30 מעלות בחוץ אנחנו יכולים להרגיש 23 בתוך הבית וזה כבר ממש מזגן. לא צריך להפעיל שום דבר מעבר לזה הזרימת אוויר אנחנו עושים בשתי גישות.
נקרא לזה הגישה הראשונה נקראת איוור מפולש שבאיוור מפולש. אנחנו למעשה יוצרים פתח כניסה ופתח יציאה של אוויר, פתח היציאה של.
האוויר צריך להיות גדול לפחות.
שתיים הכניסה בסדר פתח כניסה נקרא לו אינטלט זה פתח הכניסה של אוויר קטן ואאוטלט פתח היציאה גדול את פתחי הכניסה והיציאה אנחנו יכולים למקם או בכיוון הרוח או שאנחנו עושים אותם בכיוון של הפרש לחצים. אני קצת אסביר על זה זה לא מסובך כיוון הרוח זה אומר שאני מראש יודע לאן נושבת הרוח בישראל זה די קל, יש תחנות חיזוי מזג אוויר שמתעדות אחורה את כל הנתונים שלהם מהשנים האחרונות.
אפשר להוריד את הנתונים האלה מהאינטרנט. יש גם אתרים שממש מראים בצורה ויזואלית גרפית את תנועת הרוח בכל. ונקודה בישראל ואפשר לדעת בכל עונה בכל שעה מה כיוון הרוח.
למשל הרבה מאוד מישראל מושפע מהבריזה הים תיכונית. זאת רוח שמגיעה ממערב למזרח לאורך החוף נכנס פנימה די לעומק הארץ עד ההר, והרוח הזאת מצויינת לצינון בתים בעונת הקיץ בשעות 4 5 6 אחר הצהריים.
יש עוד רוחות בישראל למשל רוחות הר ורוחות עמק במקום שאנחנו נמצאים גבוה בבוקר הרוח תעלה מן העמק הדר ואז אנחנו למעשה מקבלים רוח שעולה מלמטה למעלה ובערב הרוח יורדת מההר אל העמק. אז מקומות שהם מבחינת טופוגרפית גבוהים מרגישים הרבה פעמים את אותה תופעה של רוח הר רוח עמק מקומית יותר והיא חוזרת על עצמה מידי מידי יום מידי שנה מידי עונה.
אז אפשר לחזות את הרוח והיא די צפויה ואנחנו יכולים לתכנן את הבית באופן כזה שיקלוט דרך פתחי האימלט הקטנים יותר את כיוון הרוח, וישחרר מהצד השני למה אנחנו רוצים להכניס את הרוח מהפתח הקטן? כי בפתח הקטן אנחנו רוצים להרגיש את זרימת הרוח בפתח הקטן. אנחנו רוצים שהרוח תיסע על פני העור שלנו ותצנן אותנו ממש כמו מזגן, ממש כמו מאוורר מכני, רק בצורה טבעית.
אפשר לעשות את זה למשל אם אנחנו מתכננים חלון בגובה מרכז הגוף, מרכז הגוף תלוי אם אני עומד או יושב אז זה גובה קצת אחר, אבל ברגע שאני פותח את החלון הזה במרכז הגוף אז אני מרגיש את הרוח על פני הגוף שלי שזה מאוד נוח ומאוד נעים. אני לא אוהב לאוורר, לא את הראש ולא את הרגליים, אבל מרכז הגוף כשהוא מתאוורר אנחנו ממש מרגישים תחושה של הקלה בעומס החום. אז זאת אסטרטגיה.
שזרימת אוויר צח, באיוורור מפולש יש פתח כניסה בפתח יציאה.
ויש עוד אסטרטגיה של זרימת אוויר שנקראת זרימת אוויר בריבוד תרמי. ריבוד מילה בעברית כן, זה רבדים שכבות האוויר באופן טבעי מסתדר בשכבות. כאשר האוויר החם עולה למעלה והאוויר הקרר יותר נשאר למטה.
נכון, בלון פורח, כדור פורח. איך הוא בעצם אף האוויר החם שנמצא בתוכו הוא אוויר שמבחינה פיזיקלית הוא בלחץ נמוך יותר, הוא צפוף- והוא עולה כלפי מעלה באוויר שסביבו שהוא אוויר כרי יותר אותו דבר בתוך הבית שלנו.
יש לנו תקרה בבית האוויר באזור התקרה חם יותר, מעביר באזור הרצפה מתחילים להרגיש שזה פיזית בגוף שלנו כשהתקרה היא תקרה גבוהה לא סתם בבנייה המודרנית. בתל אביב באו ואפילו לפני זה בבנייה האקלקטית בנו תקרות גבוהות. מכירים דירה כזאת בתל אביב ש תקרות פוליטיקריות גבוהה?
הסיבה היא שהאוויר החם עולה למעלה ואנחנו למטה בחלק התחתון של החלל מרגישים אוויר קריר יותר. זה עובד בדרך כלל מגובה תקרה תקרה של בוא נגיד 3 4.
3 וחצי אנחנו מתחילים להרגיש בארבע וחצי כבר ההרגשה היא מאוד משמעותית בתקרות גבוהות כמו 6 מ' זה מאוד משמעותי ולמעלה נרגיש חם מאוד עם נעלה במדרגות לגובה 6 מ' נרגיש חם מאוד ולמטה קריר יותר מה שאפשר לעשות בריבוד תרמי זה לפתוח חלון עליון שדרכו האוויר החם יכול לצאת עכשיו ברגע שהאוויר החם יוצא מהחלון העליון חסר אוויר סך הכל בחדר, סך הכל בחלל סך הכל בבית.
ועם נפתח עכשיו איזה שהוא פתח תחתון נמוך בבית דרכו יכנס אוויר צח בשאיפה קארי יותר אם פתחנו אותו לחזית קרירה יותר ובחוץ קצת קריר יותר, והזרימה הזאת של האוויר שוב תצנן את האוויר בבית, תיצור רוח שאותה רוח תקרר אותנו ובהחלט תנמיך ותפחית את הצורך בהפעלת מזגן בבית שלנו.
יש שיטות נוספות. אני אגע ככה ממש בכמה משפטים. אנחנו יכולים את הסיפור של הריבוד התרמי שבו אוויר חם עולה למעלה ויוצא מחלון עליון.
להפוך ולעשות מפל של אוויר קר מה זה אומר? זה אומר שדווקא האוויר קריר נופל עלינו מחלון עליון ומצנן את החלק התחתון הנמוך יותר בתוך הבית. זה עובד למשל אם יש לנו חזית קרה למשל לא ב-1 הבתים שתכננתי הייתה חזית שבבוקר חזית מזרחית היא מקבלת מעט שמש, אז החזית הזאת קצת מתחממת שם.
מיקמתי פתח יציאה של אוויר.
הסיבה היא שחזית שהיא מתחממת שוב האוויר החם הוא בלחץ נמוך יותר והוא מושך את הלחץ הגבוה יותר, ובצד מערב מיקמתי חלון גבוה ששם בבוקר עדיין קריר כי זה מערב השמש. לא מהכיוון הזה והאוויר הקריר נופל פנימה לתוך החלל. זה עובד מאוד מאוד יפה.
יש לנו אפילו איזשהו סרטון ביוטיוב בערוץ שלנו שממש מראה איך צילמנו עם מכונת עשן את התנועה של האוויר בחלל הזה אז זה מפל אוויר קריר, עוד איזה שהוא שיטה.
בסוגריים שניתן לדבר עליה ויש שיטה נוספת- נפוצה בישראל, אם כי היא עשויה להיות מאוד יעילה שמדברת על קירור מים בקרינת שמי הלילה שמי הלילה בעיקר שמים בהירים במדבר יש להם קרינה.
שמושכת את החום ומקררת כל משטח, גם מים אם יש לנו צינורות של מים שרואים, מסתכלים על פני השמיים הבהירים על פני השמיים, למשל באזור המדבר המים האלה מתקררים ואם אנחנו נסחרר אותם אחר כך.
הבית במערכות, נגיד של רדיאטור אותת רצפתי או בקירות. אנחנו נהנה מקירור טבעי יחסית מלבד לסחרור המים, בלי השקעה נוספת של חשמל.
הדבר הנוסף שכדאי לנו לדעת כדי להשלים את הסיפור הזה של מבנים נעימים ללא מזגנים, ולהשלים את הסיפור הזה של איך מקררים מבנים בישראל זה לדבר קצת על הלחות. הזכרנו את זה, אבל אני רוצה לומר שוב שהלחות מאוד מאוד משפיעה. תראו למשל.
במבנה בתל אביב יכול להיות שהטמפרטורה 28, 29 מעלות לא כזה נורא עם קצת זרימת אוויר אפשר בהחלט להנות מבית שהוא נעים ולא צריך להדליק מזגן, אולי להרעיל מאוורר למשל שבהחלט יכול קצת לסחרר את האוויר מהבר שמוציא את האוויר החוצה או מאוורר שקצת עושה עלינו רוח ואז יחסית נעים לנו. אבל.
המכשול שם הוא הנושא של הלחות בתל אביב יכול להגיע לשבעים 80 אחוזי לחות בקיץ ואז עומס החום שאנחנו מרגישים הוא רב.
מאוד אמרנו שאנחנו רוצים 22 מעלות צלזיוס, אבל גם 50% לחות 70 80% לחות האווירוי במים הגוף שלנו לא יכול להזיע כי המערכת סינון הטבעית שלנו, הפיזיולוגית שלנו היא באמצעות ההסעה. האוויר לא יכול להזיע כי האוויר שרווי במים בעצם הגוף שלנו לא מאפשר לזיעה להיספג בתוך האוויר ולצאת לצאת החוצה. התופעה של ספיגה היא התופעה פיזיקלית, שגורמת לתחושה הזאת של הקריירה.
כשהאוויר רווי במים אנחנו לא מצליחים להזיע וחם לנו יותר, ולכן אפשר לנקוט בתכנון שמפחית את הלחות. אז חוץ מזרימת אוויר שכבר דיברנו עליה כדי להפחית לחות, אפשר להשתמש בחומרים מסוימים.
כאן נכנס כל הנושא של חומרים נקבובים, כמו למשל חרס. זה חומר מאוד נקבובי, נקבוביות קטנות, מיקרוסקופיות ויטיחים טבעיים, שימוש ביטיים כמו למשל ט וחדמה או טיחיד בקירות הבית מאפשרות מאפשר בהחלט לחות.
להיספג בטוך הקירות כשמאוד לך הלחות הזאת נשמרת שם ואם היא לא יצאה החוצה אז היא חוזרת אלינו לחלל כשהאוויר יבש יותר כשהלחות יורדת מחמישים% אז הלחות חוזרת פנימה לתוך החלל. חומרים נוספים לבנייה שאנחנו מכירים זה ההם קריט אותו חומר טבעי מצמח הקנאביס שגם הוא מתפקד בצורה מדהימה בלחות. הוא סופג אליו ממש כמו בטריה של ידי לחות, סופג אליו את הלחות כשלך מאוד מחזיר את הלחות הזאת לאוויר כשיבש יותר.
וגורם לאיקלום ונוחות גבוהה מאוד בתוך החללים שבהם אנחנו נמצאים.
אני רוצה לסכם כי זהו הגענו ממש לסוף של הפרק הזה. לסוף ההרצאה אנחנו מדברים על בתים נעימים ללא מזגנים ואמרתי לכם בתחילת ההרצאה אין לי שום דבר נגד מזגנים במקומות שלא מתוכננים. נכון מה שנקרא גאנקבילדינג.
הדבר הראשון שאני עושה זה שולח יד לשלט של המזגן, אבל אפשר אחרת.
ישראל נמצאת באזור גיאוגרפי בעולם שהאקלים יחסית ממוזג, אנחנו צריכים צל וזרימת אוויר יחסית נוח לנו כדי לעשות את זה. אנחנו רוצים לתכנן את הצורה ואנחנו רוצים לתכנן את החומר של הבית בצורה נכונה. צורה.
אז קודם כל נושא של העמדת הבית, פתחים מצללות, נכונות וחומר זה נושא של בידוד קירות, חלונות ולא לשכוח את הגג עם קצת שליטה בלחות. זרימת אוויר בתוך הבית שמצננת אותנו אפשר בהחלט.
כמו ההקלטות שהשמעתי לכם בתחילת ההרצאה גם בחצבה ב-46 מעלות, גם בהוד השרון וגם בגיהנוסר בימים חמים מאוד עדיין להיכנס לחלל שמרגיש ממש כמו מזגן. חוסה חשמל, חוסך כאבי ראש התייבשויות, סחרחורות וחוסר נוחות אחר. זהו.
אז הפודקאסט הזה עוסק בבריאות באמצעות מרחב. אני מאוד אוהב לשתף בידע שצריך.
השנים במטרה שנבנה כאן בישראל מבנים טובים יותר, בריאים יותר ונוכל לפתח את הידע הזה ולהיות מוכנים לשינויי האקלים שכולנו כבר חווים אותם, ובשנים הבאות נחווה אותם ביתר שאת מאוד מאוד מקווה שנהנתם מהפרק הזה שלמדתם משהו. אני מאוד מקווה שגם תצליחו ליישם חלק מהדברים שדיברנו עליהם. במבנים שאתם בונים מתכננים בכל שאלה אפשר תמיד כמובן גם לכתוב לי ולפנות אליי.
אם אתם חושבים שמישהו יאהב את הפרק הזה, יכול להרוויח ממנו משהו, יכול להנות ממה שדיברנו כאן. בהחלט בהחלט. אתם מוזמנים לשתף ולהפיץ את הפרק אני שמח מאוד שהצטרפתם אלינו היום.
תצטרפו שוב בפרקים הבאים.
ושיהיה לכולם בתים בריאים ונעימים להתראות.
