המרחב הבריא
המרחב הבריא
Molet עץ ממוחדש יציל את העולם? אדריכלית דפני דגן מסטודיו
מה משותף ל:
תכנון סביבות חינוך
מענה קהילתי למפוני קיבוץ בעוטף עזה
משחקי חשיבה
ומרחב החלמה מטראומה?
עץ ממוחדש!
שיחה עם האדריכלית דפני דגן מסטודיו MOLET , אשר חיה ונושמת עיצוב ירוק ובר-קיימא לרווחת הסביבה והקהילה.
פרק זה גם מצולם בוידאו ומופיע בערוץ היוטיוב שלנו.
שלום לך שלום לך, ברוכים הבאים למרחב הבריא הפודקאסט שעוסק בקשר בין הבריאות שלנו לבין הסביבה המתוכננת והבנויה. אז ראשית כל היום זה הפעם הראשונה שאנחנו מקליטים את הפרק גם באופן קולי וגם בוידאו, אז מי ששומע אותו באופן קולי, נגיד בספוטיפיי ובכל האפליקציות שאנחנו נמצאים בהם, מוזמן גם לבוא ולצפות בפרק בוידאו הוא יהיה ביוטיוב ובאתר שלנו www.buildup.co.il
היי איל.
ומי שרואה אותנו פעם ראשונה בוידאו. אז היי, אייל ודפני.
שתכף נציג אותה.
ואנחנו גם בספוטיפיי ואנחנו גם בפרקים רבים מאוד שאפשר ללכת ולהשלים שהם מוקלטים וכולם כחלק מהמרחב הבריא, שזה פודקאסט שבעצם עוסק בקשר בין הבריאות שלנו לבין הסביבה המתוכננת והבנויה ואנחנו מדברים על בריאות. אנחנו מדברים על בריאות בהקשר פיזי, מנטלי וקהילתי. כל הדברים האלה מושפעים מאוד מהמקומות שבהם אנחנו חיים, גרים, לומדים, עובדים.
שוהים ישראלי ממוצע נמצא כמה.
90% מהזמן שלו בתוך מבנים.
ועשרה% מהזמן שבחוץ זה גם בסביבות מתוכננות מעשי ידי אדם, ככה שאפשר להגיד שמאה% מחיינו במשהו שהיה פעם על שולחן של משרטט על איזה אוטו-קד של איזה אדריכל וכולנו חיים בתוך המרחבים האלה ובהחלט ההשפעה על הבריאות שלנו היא דרמטית.
אז מעבר לזה שזה פרק מיוחד כי אנחנו מקליטים אותו בוידאו אנחנו גם זה פרק מיוחד כי אנחנו מארחים היום את דפני שלום לדפני.
שאת כאן שאת כאן את רוצה קצת להציג את עצמך, לספר מי את? מאיפה הגעת?
אז אני הגעתי אדריכלית סטודיו מול בעצם מולד. זה שאלות שממלאים מודל אטרפט ואנחנו תנועה עיצובים.
מודוליט אורופלט כן לקח לי גם פעם ראשונה ששמעתי את זה. זה כזה קצת בריול מודולייט יורד תנסי לתרגם סימולטנית.
בעצם פליט משטחים משטחי המסע והמודל זה בעצם שיטת עיצוב תכנון שיטה. אנחנו גם מעצבים וגם מאפשרים למשתתפים עוד מעט לשתף בדיוק מה קורה אצלנו, אבל לעצב להם בצורה אחרת את החלל ובעצם אנחנו היום כבר מגדילים את עצמנו כתנועה ליצירת עולם תנועה עיצובית ליצירת עולם ברשימה.
זה ככה בכמה מילים.
וואו מרתק יש לי מלא מה לשאול אותך ואנחנו ניכנס פה לכמה שיחות מעניינות גם על החומר שאתם עובדים איתו וגם על בכלל תפיסת העיצוב. אבל בשביל מי ששומע אותנו בסאונד פתיח ומתחילים.
הבריאות שלכם מושפעת מהמקומות בהם אתם נמצאים. נשמע מפתיע 90% מזמננו, אנחנו נמצאים בתוך מבנים אפילו כשאנחנו יוצאים.
מבעד לדלת אנחנו נמצאים בסביבות מתוכננות מעשה ידי אדם, העיר, הפארק השכונתי ואפילו החורשה הקרובה כולם החלו כרעיון במוחו של מתכנן. למקומות האלה השפעה ישירה על הבריאות הפיזית והנפשית שאין כמובן שני צדדים של אותו המטבע באמצעות מחקרים פורצי דרך בתחומי הפסיכולוגיה, מדעי המוח והאדריכלות, ניתן לאפיין מרחבים בריאים.
מקומות האלה מעצימים את הנפש, מעוררים השראה, מחברים אותנו לקהילה.
משפרים את מצב הרוח שלנו וגורמים לנו ראשה איך עושים את זה, בואו נגלה יחד.
למי שלא בסאונד אנחנו חוזרים לדפני.
ואני רוצה לשאול אותך קודם כל את השאלה הבאה אנחנו.
הרי מדברים על מעצבים ואדריכלים שאכפת להם בסדר נכון את אדריכלית שאכפת לך.
ולמה? כאילו איך הגעת לעסוק דווקא במשהו שמעבר ללעצב מבנים בתים יפים עבור אנשים יש פה איזה שהוא ערך אחר ערך קהילתי, סביבתי, חברתי. למה?
למה אכפת לך למה את כזאת? לא? איך הגעת לזה?
זה באמת תהליך שהתחיל כבר כשהתחלתי להיכנס לתחום בתקופת הלימודים התחיל לעניין אותי באמת העולם הזה של איך בעצם הסביבה היא לא רק פונקציונלית ומשרתת את הפעולות אלא גם משהו כמו שאתה אומר? איך זה באמת תורם בעצם לוול בינג של בן אדם ואיך זה משפיע עליו?
אני התחלתי בכלל מתחום הילדים ואיך זה בכלל תורם להתפתחות או פוגע בהתפתחות? מתוך הבנה שכיתות ובתי ספר מאיך שהם בנויים בשיטות הישנות ממש משפיעים על איך שהם מתפקדים בכיתה בגן והתחום הזה מאוד משך אותי וככה גם המשכתי מאוד למולד והגעתי דרך פשוט גן ששמה מצאתי את התשובה דרך העץ ודרך איכשהו צבי ואחד הגנים.
ואז גם המקום הזה שבכלל הוא בריאות. בוא נדבר על חומרים טבעיים.
משפיעים על ההתפתחות על הילדים, אז המקום הזה שזה גם סביבתי וזה מעץ ומוכזב ונבנה בסדנאות יחד עם כל הקהילה הזאת, תפר את כל העולמות ביחד.
ומצאתי שזה שמה חלקה גן עדן קטנה שלי.
גדלה לאט.
לאט שזה כיף אז רגע את אדריכלית? ואיפה למדת בבצלאל ובעצם את כמוני מאמינה של הסביבה המתוכננת סביבה המעוצבת, הסביבה בנויה. יש ערך שהוא מעבר לאסתטיקה, הוא גם אפילו מעבר לפונקציה הבסיסית, אלא יש לו באמת ערכים חברתיים, בריאותיים, התפתחותיים.
תספרי קצת על הנושא של המבנה חינוך, כי זה נושא שמאוד מעשי.
ואת אומרת שיש פה גם עניין של עבודה עם ילדים, גני ילדים.
אז בעצם באמת בעולם החינוך, כמו שאנחנו והדוגמאות הסטנדרטיות יותר, אנחנו רואים איזה משהו שחוזר על עצמו? משהו קטלוגי משהו שהוא חומרים שהם יותר קשיחים, יותר פלסטיים מאפשרים ייצור אולי המוני וחזרתי.
לא ייחודי למקום בדרך כלל.
גם ברמת המבנה החלל עצמו איך שהכיתות נראות איך שהרבה מעגלים הציבוריים יותר.
עירוניים נראים והיום מתחילות כבר קבוצות.
נבין שזה יש לזה השפעה.
ואולי נדבר גם עם מתחילות להבין את השילוב עם הפדגוגיה של איך שזה עוזר.
ובאמת ההבנה הזאתי משתלבת גם עם עם החומריות שאנחנו עובדים במנוולת שבעצם החומר הזה הבאתי דוגמא מחומר גלם שזה בעצם עץ אורן מלא.
שמגיע בנות במשטחים ועובר מחדוש וחידוש.
שבעצם הוא יכול להיכנס ואפשר להשתמש בו בעיצוב של החלל וליצור אווירה יותר רכה ונעימה, גם אסתטית, אבל גם כמו שאתה אומר מאוד.
מביאה לילד.
זה מאוד נעים לי, אני משאיר אותו פה לידי, מרגיש לי מרגיש לי נכון. יש משהו בחומרים הטבעיים שהם המגע איתם, הוא מחזיר לנו איזה מגע בחזרה. זאת אומרת פלסטיק, אתה נוגע בו ואתה נוגע בו.
עץ נוגע בך בחזרה. אגב, גם אדמה קרמיקה אלה חומרים שבאיז צורה, מפזרים את החום שלנו בצורה הרבה יותר הומוגנית וטבעית, ואתה מרגיש שמחבקים אותך חזרה, אז זה כיף לגעת ולמשמש עץ תמיד.
עכשיו תראי אני רואה פה נגיד מראה גם למצלמה רשום פה איזה משהו אפל זה בטח איזה מותג של המשטחים או של החברה שהוא יצרה פה. ייצרה פה משהו?
כן, בדיוק.
המסמרים שנמצאים וזהו. ואז אני נורא רוצה לשמוע כאילו האם לפעמים הדברים האלה הם משפיעים על התהליך העיצובי? זאת אומרת האם פתאום נגיד חשבתם על איזה שהוא מוצר ראהיט מקום ופתאום הדברים האלה משנים לכם משהו בחשיבה?
ואתם זורמים איתם כדי לתת איזשהו אופי באמת יותר ספציפי וייחודי לכל פריט.
אז באמת אנחנו רואים שזה קורה, נגיד המון בסדנאות שפתאום המשתתפים מגלים.
בעצם אנחנו עושים סדנאות שבהם אנחנו מעצבים ויכולים לבוא ולבנות בסדנה את מה שבעצם או בסדנה או במקום שבו אנחנו בעצם מעבירים אליו את הייצוב. הלקוחות בעצם יכולים לבנות, ואז הרגע הזה שרואים את בבנייה, את הלוגו, איזה שהוא סמל מהעץ מהזיכרון שלו.
זה מאוד ייחודי וגם מבחינת ממש עיצוב פרופר שאנחנו זה בדיוק המקום הזה של הגילוי שבעצם החומר לקראת פרויקט החומר אנחנו אוספים אותו, מרכזים אותו החומר מגיע ואז אם יש באמת דברים שמתאימים אז אולי כן נבליט אותם. כמובן זה.
מאוד אישי בסוף.
כן זהו. הבאת פה עוד דברים אני תכף רוצה ממש להתעמק בהם ולראות אותם. אגב פרסומת אז אם חברה רואה אותנו תמלוגים בילדא סי או איי אל אבל לפני שאני מסתכל על שאר הדברים שהבאת בוא נדבר רגע על מסלול החומר.
בסדר, בואי נחשוב רגע, מי העץ הטבעי שגדל? לא יודע. אוסטריה קנדה לא יודע שהוא גדל.
עד שזה הופך להיות רהיט, בוא נתאר רגע את המסלול שלך.
אז באמת רוב המשטחים בעצם מגיעים ממזרח אירופה רובם.
כשהם משטחים מאוד ספציפיים, מגיעים מאוסטרליה שזה יותראי פה, אבל העץ העיקרי שאנחנו מכירים במשטחים זה העץ המלא שמגיע ממזרח אירופה והוא מתחיל את המסע שלו מהרגע שכורתים אותו מהעץ. מאבדים אותו. זה בעצם מדובר על עצים של משהו כמו 20 שנה, גודל אפילו יותר 10 בין 10 לעשרים שנה, אבל גובה.
כזה 20 מטרעים מאוד רחבים.
רגע עכשיו יש בטח הרבה אנשים.
נתונים של.
זה מאוד מאוד חשוב. אגב, סבא שלי היה יערן באוקראינה לפני. לא יודע.
80 שנה או יותר וזה מה שהוא עשה. הוא הלך לבחור את העצים שמתאימים לתעשיית העץ. בין השאר הוא גם שמר על הירוק והציל אנשים מלקטוף פטריות רעילות.
יש כל מיני סיפורים במשפחה, אבל אותו עץ כי יש בטח כמה אנשים שעכשיו מזדעקים ומזדעזעים רגע כורתים עצים הרי זה אסור.
האם מדובר במטעים מנוהלים?
אז אני חושבת שכן זה-
את מכירה ספציפית?
לסיפור אבל בעצם עץ אחד כזה גדול הופך להיות משהו כמו 13 משטחים.
מעץ אחד, 13 משטחים זאת אומרת כל הזה.
אנחנו פתחנו איזשהו מתודה של ממש למדוד את האימפקט של הדבר הזה, ואז העץ דירה +10 משטחים והמשטחים האלה עוברים הסעות של הבלת סחורה האונייה מסלול בוא נגיד אנחנו קוראים לזה סוג של מסלולי. אנא סממנים ליניארי כזה.
ואז אנחנו אוספים את המשטחים אחרי שבארץ לפחות שהוא יוצא משימוש.
אנחנו מכירים לאן זה מגיע? ונגיד היום בדרך לבחור ספרתי 5 ששם משטחים ברחוב, זאת אומרת רק לחשוב על מה זה יכול להיות ואיך אנשים יכולים פשוט להפוך את זה ליריט.
רגע, אז לפני שאנחנו הופכים את זה לרהיט בתהליך שלנו, אני עושה רגע העת) כי מתי מנוהלים זה דבר שחשוב גם שאנשים יכירו. אני כמובן לא יכול לחתום שכל משטח מגיע, ממתי מנוהלים? כי יש הרבה פיראטיות גם בתחום הזה כמובן.
יחד עם זאת, באירופה בשנים האחרונות יש הרבה מטעים מנוהלים, שמה זה אומר זה בעצם אומר שעל כל עץ שנרגעת ניתאים.
חדשים העצים שנקרתים הם נכרטים ביערות באופן מבוקר כדי לדלל את היער ולאפשר למסקני השמש להיכנס ולהאיר עצים חדשים שיצמחו והבונוס הירוק בזה. חוץ מזה שכל עץ מקבל עץ חדש, אינטר שהעצים החדשים שנמצאים העצים הצעירים סופחים סי או סי או שתיים מהאטמוספירה הרבה יותר מהעצים ותיקים. ואז אנחנו מקבלים מעין מכונת יער שמאיצה את החזרת הסי או שתיים שאנחנו לא רוצים אותו באטמוספירה כדי להפחית את ההתחממות הגלובאלית.
חזרה אל תוך האץ אל תוך האדמה, אז יש הרבה מאוד קרבון הרבה מאוד סי או שתיים אגור בתוך העצים האלה ומתה מנוהל זה שיטה דווקא ירוקה ואקולוגית, ואז לא צריך להיבהל מזה שקראנו עץ כן.
אז בעצם ההמשך המסלול הופך להיות אולי- עלול להיות- סביבתי.
אוקיי.
שבעצם המשטחים שיוצאים משימוש, אז אנחנו מכירים ממש משתמשים בהם למדורות בלג בעומר שזה כל אחד שומר את המשטחים האלה.
זה.
סי או שתיים בחזרה חוזר לאטמוספירה.
באדמות כזה.
שכבר אין יותר איפה להטמין.
ואנחנו מושכים את המשטחים אלינו ועל ידי תהליך שהוא נקרא אפסייקל חידוש משנה ממחזור שבעצם הפך לזה חומר אחר. פה ממש משתמשים בחומר עצמו ואיך כאילו הופכים אותו ליותר טוב. זאת אומרת מתייבים את הפונקציה שלו.
מחזור מוסיף לא מחזור מפחיד מיחזור מוסיף זה.
ממש לשדרג את זה.
לשדרג את זה.
בדיוק פה. דרך אגב חשוב לציין את הספר קריידל טו קריידל, נכון מהעריסה להריסה שבעצם מתאר מודל מעגלי של.
תעשייה במקום טריידל גרייב זאת אומרת שאנחנו קוראים את החומר, או במקרה הזה כורתים עצב. בסוף הוא מגיע לפח האשפה. אנחנו בעצם לוקחים את החומר בסוף חייו הראשונים ועושים ממנו משהו נוסף, ובדיוק כמו שאת אמרת, בשונה ממחזור, שזה בדרך כלל מחזור מפחיד פה אנחנו מנסים לעשות מחזור, מוסיף אולי אפילו להפוך את החומר למשהו יותר טוב ממה שהוא היה.
ואז בעצם חומר הגלם הזה זה העץ גם עבורנו לעיצוב.
וגם עבור המשתתפים, ואז קורה כאילו, ואז זה מתחיל להפוך לרהיט, ואנחנו?
במנגנון אצלנו אז זה גם מתפצל לשניים, אז יש לנו את העולם הזה של העיצוב שבעצם אנחנו או מלווים לקוח מלווים, אדריכלים כדי לקחת את החלום שלהם של נגיד ספרייה החדשה או גם לא בהכרח עץ מחיצה כל חומר.
תהליך מקיים אחר והופכים במקום לקנות חומר חדש ומוצרים זה משהו אחר ועולם הסדנאות שבעצם נשים אנחנו נותנים להם את הכלים כדי להאמין.
הם יכולים לאסוף משטח, לפרק אותו, להפוך אותו ללהיט חדש, ופה נכנס המודולייט בפאלט אצלנו שאנחנו נותנים את הטריקים ואת המשחק העיצובי כדי שזה לפשט את הרעיון שאנשים יכולים להאמין בעצמם, גם לחתוך וגם לבנות. וזה בעצם גם האימפקט החברתי שזה נותן מעבר לאימפקט הסביבתי.
אז באמת רציתי לשאול על האימפקט החברתי. יצא לכם למשל להיות שותפים לאיזה שהוא פרוייקט שבאמת היה בו מסר קהילתי וגם איזה שהיא תרומה קהילתית תרומה לחברה במתכונת הזאת של שימוש בעצם מוחזר?
כן.
לשמוע.
בעצם היה לנו כמה, כמה כמה דוגמאות אז נלך, אולי לדוגמה ביפו.
זה.
דוגמה שעשינו שיתוף פעולה עם אומן צייר מה נקרא פשוט ובעצם שמה עיצבנו יחד איתו קיר שכרגע הוא ארעי, אבל הוא כרגע מחזיק המון זמן שמה הוא ממש הופך להיות נוף נוף להליכה.
וגם שימושי שימוש ספסלים בתהליך היה שבעצם אנחנו מצבנו איתו. את הדבר הזה החל הוא נתן את הצבע ואת הטונים ואנחנו את העולם של העץ ואת הצורות של העץ. ואז הגענו ליום שלם, הפנינג קהילתי שבו הזמנו ילדים בבתי ספר מיפו מקבוצות קטנות וממש באו ובנו יחד איתנו והיינו יחד איתנו בהרכבה של זה.
ומקיר לבן מפח ריק זה הפך להיות אירוע חגיגה של קיימות וחברתיות דרך הייצור ודרך עבודה עם הידיים וילדים יצאו שם ניסיון.
מדהים.
בגלל שהעץ הוא חומר מאוד נגיש וגם ילדים יכולים לעבוד בו, וכל אחד יכול לעשות משהו עם עץ ילדים מבוגרים, זה מחבר את כולם. אז אז באמת אולי יש עוד איזה שהוא פרויקט חברתי קהילתי שעסקתי בו.
אז בעצם אי אפשר להתעלם באמת מהתקופה שבה אנחנו נמצאים במאה השמיני באוקטובר, יום אחרי, התחלנו בפרויקט שנקרא בונים תקווה.
שבעצם הבנו את הכוח שיצרנו עד האירוע הזה מבחינת היכולת.
לצאת החוצה ולבנות יחד עם קהילות. ובעצם זה התחיל מסדנאות שבהם רק נתנו להם נתנו.
בפנים וניצולים הזדמנות דרך העץ. מה שאתה מדבר על בריאות בעצם לשחרר רגעים לא טובים שעברו עליהם ומשם התגלגלו עוד.
סיטואציות ואירועים שבעצם אחד מהפרוייקטים זה שיתוף פעולה שהיה עם שנקר עם המחלקה לעיצוב לב סביבה שבעצם סטודנטיות עיצבו מרחבים עבור קהילת רעים שיושבת היום בשני בניינים גבוהים מגדלים יצאו מהקומת הקרקע למגדלים למרחב אורבני רועש ברחוב הרצל.
ובעצם תכננו עבורם מרחבים בשיתוף איתנו השנה דרך ליווי שלנו ואיך לקחת את הייצור שלהם.
לפרק אותו בעצם.
הסיסמה הם על היכולת לבנות מהעץ הזה וככה בסוף התהליך חזרנו חזרה.
לאפיאציה ברחוב הרצל בין שני הבניינים שבאמת זה נקרא פרוייקטא, ובעצם בנינו עם הקהילה, עם קהילת חיים את החתיכה. מה נגיד בתוך המרחב שלהם, עבור המרחב שלהם והיום זה נמצא שמה.
איזשהו געגוע לפיאציה בקיבוץ נכון הם כאילו התגעגעו למקום מפגש הקיבוצי והכנסתם את זה לתוך סביבה אורבנית שהם חלק מתהליך הבנייה של זה. התכנון.
ובחומרים ממוחזרים, כאילו חיבור של הקול.
והמטרה היא שהדבר הזה מודול אחד שהולך לעבור איתם, זאת אומרת גם החיבור לאם למוצר שהם יצרו וגם זה הולך לעבור עתיד בתקווה בקרוב לעבור איתם.
לשם.
ולהיות להם להתחיל לבנות להם את הפייאציה החדשה.
החצר של חדר האוכל.
יאללה מאחלים לקיבוץ רעים ולכל שכניהם לחזור במהרה הביתה וגם לשדרג את חייהם. בשדרוג מוסיף עם הרעיונות האלה, אז הבאת עוד כמה דברים? בוא נראה אם זה ממש מרתק לראות ולהרגיש את.
טוב, פה יש משחק.
או קיי. רגע, נראה לי שאנחנו צריכים קצת לשחק איתו. זה כזה.
יש כאלה משחקי חשיבה.
שממש יצרנו מהחומר הזה מעץ המוכזר עם כל השפה שלו. בעצם ליצור מזה את האות טי אז אתה מוזמן לעשות את זה כאן בצילום או לקחת.
את זה איתך.
כל הארבעה יוצרים ביחד את האותי אכלתי אותה.
הסתבכתי פה עם משהו, זה מקבל זמן שאני כזה מסתבך עם זה ועושה את הפדיחות שלי. תסבירי לנו רגע בעצם מה זה? זה סוג של משחק שאפשר כאילו למכור אותו באיזשהו דקות.
משחקיות, אפילו יקר, נראה לי משחקי.
חשיבה.
אפשר בעצם ליצור את הדבר הזה מלייסטי של עצם ממש מהמשטחים אנחנו ממש לקחנו, איבדנו את החומר, פתחנו וזה משחק חשיבה כזה שאפשר להניח על שולחן משחקים, מנהלים, משחקי משפחה. זה מאתגר.
יפה, אני קצת עוד אשחק עם זה עד שאני זה רגע.
ואו קיי אז זה רגע משחק אחד מה עוד יש לנו?
דוגמה קטנות להראות את הפשטות בעצם בדבר הזה שזה פשוט.
צורותיו כאן יש דוגמה לאיזה שהוא מאמץ שמניחים על השולחן.
להראות ככה נכון אה אוקיי זה לוגו שלכם.
זה לא כל שלך ואז יש פה איזה חור.
בצורה הזאת. ככה או ככה, במקרה הזה זה מתקן. אפשר לשים פה איזה מים וצמח.
מיחזור של מיחדוש של מבחנה שאפשר לשים מים וזה מבודד, מבודד מהעץ. כאן יש דוגמה לפצח אגוזים מפסח. כאילו ממש אפשר לקחת דברים שאנחנו אוהבים ולעשות להם הסבה לחומר מקיים יותר.
דוגמאות קטנות.
וואו, זה נהדר אז באמת אפשר לעשות הכל מעץ ולהשתמש בעצם מוחזר שיש לו סיפור. יש לו היסטוריה, מישהו כבר נגע בו, הוא היה משהו, הגיע מאיזה שהוא מקום זה עץ כבר שמכניס גם עוד.
של העסק שהוא התחיל להיכנס לסיפור שלה ולהיות חלק מהבעל.
כן, עצים זה כמובן עולם ומלואו. יש ספר מדהים בשם החיים הנסתרים של העצים נתקלת בו.
כן. אז יש נכון, עם עץ כזה באמצע.
ספר נהדר ובאמת אחד הדברים המרתקים בספר הזה שהעצים שם מתוארים כיצורים תבוניים ויצורים חברתיים. אפרופו, אנחנו מדברים פה על קהילת רעים שיוצרת משהו חברתי הציל. הם יצורים חברתיים.
הספר מראה איך הציל מתקשרים אחד עם השני דרך השורשים ודרך התפטיר שזה רשת הפטריות התת-קרקעית. האינטרנט של הטבע. עץ שלמשל מקבל איזה שהוא מזיק מסוים אז כבר משדר לעצים הבאים במורד הרוח שהמזיק הזה עומד לתקוף אותם והם מפתחים שרף מערכת חיסונית.
שהמזיק הגיע אם כבר היו מוגנים מפניו עולם מופלא. היציע הם יצורים עוזרים אחד לשני, מכשילים מתחרים. יש ביניהם אינטראקציות, שולחים שורשים כדי להזין עצים שנכרתו ולהשאיר אותם בחיים באמת מטורף.
אנחנו יודעים מעט מאוד על התודעה של צמח, אבל מסתבר שהיא מפותחת. אפרופו טבעונות, אולי יום אחד גם אנחנו נגיד שגם יוצאים לכרוץ ולא ממש.
אתי, אבל אנחנו עוד לא שם, אבל בכל מקרה לקחת את העץ הזה ולעשות ממנו משהו חדש וטוב יותר זה בהחלט מכבד את הסביבה.
לקבל אותנו, ואני חושב שזה משהו מאוד נכון, ואני רוצה לשאול אותך אם יש עוד חומרים שאת מכירה שאפשר לעשות בהם שימוש חוזר.
כן, אז בעצם זה אחד הדברים שאנחנו.
נכנסים כאילו עובדים דרכם. בעצם יש לנו כמה פרויקט, אני יכולה לדבר דרך הפרויקטים, אז בעצם פרויקט אחד חוות רון.
נכון. פרוייקט שאני תכננתי בשיתוף עם אדריכל דוד רנוב שגם כן השתתף פה ב-1 הפודקאסטים. אנחנו אגב אני ממש אשמח לשמוע איך אתם התחברתם אליו אבל אנחנו כאדריכלים.
הגענו לפרויקט שזה היה דילר עיזים בחוות רום ליד כרמיאל, ממש שתי עיזים היו שם קשורות. אני חושב שזרים מופרדים מהנקבות שבמקום אחר.
מתוך סככת אסבסט כזאת, ממש משהו מאוד ארעי.
והפכנו את המקום למרכז תרבות כזה הוא אני חושב שהיעוד המקורי שלו היה להיות מקום ליוגה ולמלאכות עתיקות. ככה היה החזון המקומי ובעצם אנחנו יצרנו את המעטפת של המבנה. מעטפת מאוד מבודדת עם חזית מאווררת הפכנו את הכיוון של הגג.
פתחנו אותו לנוף לרוח המערבית. נוף צפוני, זה פונה שם לערי הגליל בצורה יפייפיה.
ואז נפרדנו מהפרויקט, ופתאום גילינו שאתם כן הוא.
התגלגל אלינו גם דרך מה שקרה, דרך הקהילות בעצם, קהילות של סוגי גם אחרי המלחמה, כנראה תהליך של מבנה קצת נעצר מהתכולה.
שלו.
נשמר עדיין אנחנו גם שדיברת עליה אבל בעצם.
כי יש את עמותת אחים ליוגה בשיתוף עם בלוג למדים שהם בעצם הקימו את מה שקורה שם, אז הגענו להם דרך סדנה בכפר המכביה ששמה עבד. הם מפנים מה נובה שהקימו.
ואז באמת המעטפת הזאת.
זה מאוד מרגש אותי שמה שתכננו הפך להיות מרחב מרפא באמת, ממש כן.
המעטפת הזאת הייתה קרקע לקבל מרחב מרפא חדש באזור הצפון רוב הזמן ישמש כמרחב מרפא לבד.
סופהשי נראה לי אני לא אכנס לדקויות אבל שזה לקהל הרחב אבל הרב שזה בעצם נדיר הזה הפך להיות סלון מארח.
בזמן שגרה הסלון ובמהלך השבוע לסדנאות באמת של יוגה, המון אירועים והאירועים האלה גורמים לחלל, הם רצו שהוא יהיה.
פופולרי בדינמי.
אז לצורך הדבר הזה אם אתה מדבר על חומרים שאפשר עוד להשתמש אז נחזרנו מקדשנו בעצם משהו כמו 42 מ' רבוע של מפרשים יאכטות.
נכנסים מפרשים שליחתות של סירות וואו.
אם אתה מדבר על הדוגמאות האלה שקורות פה שמה יש יותר תפרים וספה שהיא.
שחשבנו.
עליה.
מה זה? אגב זה פי וי סי או מה? מה זה החומר זה?
זה חומר שהוא כן איזה פולימר כזה פלסטיק זה כן כן.
שגם אפשר לאור לחדור דרכו.
ובעצם שם יצרנו את המחיצות מהחומר הזה הגוף תאורה למשל זה שיתוף פעולה שלנו עם חברת דיקה שהיא משתמשת בדחיסה של פסולת של גזר עירוני ונסורת ששם השתמשנו באיכויות האקוסטיות וזה שזה אפשר לחתוך את זה ושזה יהיה משטחים ויצרנו גוף.
משולב איתם של עץ אורן.
זה היה המון שילובים של חומרים, ואני חושבת שזה גם נתן יחד עם המעטפת שהכילה אותנו ונתנה לדבר לנו לשחק בשטח הזה מרחב שהוא נעים לשאול פה ולהיות בו ממה שאנחנו שומעים מהם. זה קוד ביחד, יצר.
מכלול.
מעניין, מדהים אז העץ והים הגיעו בסוף לחכות? ולגליל? נהדר.
איך את רואה את העתיד בכלל בתעשייה, יותר שימוש בחומרים ממוחזרים-
איך את רואה את תעשיית החומרים?
כן. אני חושבת שהמודעות עולה הרבה יותר. עכשיו.
אם בעולם מאזורים נגיד רוב העבודה שלי כבר יותר שם, אנחנו ממש בתהליך.
מרגיש שהוא תהליך טוב שנותן תקווה.
ואני רוצה להאמין שזה יכנס יותר שזה יהיה יותר משמעותי ואפילו יכנס לתוך המערכות שמחייבות את הדבר הזה ולא רק מי שזה איזושהי.
טרנד או אגנדה או משהו ספציפי, אלא משהו הרבה יותר.
מחייל סביבתית כדי שנוכל.
נכון בחוץ כאילו ומבינים שההתחממות הזאת מרגישים אותה עכשיו ממש.
זה כן.
יזוז סוף סוף.
יש קבוצות של דברים טובים, אז אני מניחה.
זה בדיוק זה כמו שמראה עם הידיים זה מלמטה. אנחנו קוראים לעצמנו בילדאב. אנחנו מחכים שהדברים יגיעו לא מרגולציה.
אנחנו בונים את זה מלמטה על ידי תנועות, על ידי מוטיבציה, על ידי חינוך.
נראה לי הקלף זה באמת שיתופי פעולה בין הגופים, כי בעצם כל אחד עם עצמו קבוצה קטנה של אנשים יהיה לזה כוח. אבל בוא נגיד שאם התחברו עוד+ מעגלים.
מכל הארץ מכל זה יהפוך את זה להיות יותר גדול ומשמעותי, ככה זה חלק.
בתפיסת העולם כן כן כן ממש גם אני שמח שאת פה. אני חושב שזה חיבור מאוד מעניין.
ומה, מה את הולכת לעשות בעתיד עם הידע שלך עם מה שצברת?
לאוורר את מבנה החינוך ואת המרחבים הציבוריים, להכניס באמת את החומרים ואת החשיבה הזאת בכלל. על ההבנה הזאת של כמה מרחב משפיע על איך שאנחנו וזה לא באמת אנחנו רק הולכים במבנה איך שאנחנו נכנסים. מידת העור כל כך משפיעה על איך שאנחנו נרגיש ואיך שאנחנו נבוא לפגישה והאור הטבעי והאוויר גם אז גם החומרים שאנחנו נוגעים ויושבים עליהם כמה שקרוב יהיה להם.
שחומר או שזה יעבור דרך תהליך מקיים ואז לתרום סביבה? או שזה חומר שבאמת בריא ומשפיע על האיכות.
וזה צריך להיות בדבר הזה, כאילו חלק.
מהשינוי, שאני מקווה שנתחיל, או שכבר חלק ממנו. אבל שיגדל.
לגמרי אני טוען.
שללמוד לומדים הרבה יותר בטבע יש היום הרבה תנועות של בתי ספר טבע ולימוד יער וכולי, ואם לא ממש בחוץ, כי לפעמים התנאים לא מאפשרים, אז לפחות שנכניס את החומרים הטבעיים שאנחנו כבני אדם התפתחנו לאורם. מיליוני שנים זאת אומרת האדם לא התפתח במקומות סגורים 4 קירות אלא התפתח ליד העץ, התפתח עם הגבע האדמה התפתח עם רוח בעלים התפתח עם קולות של היער ושל הטבע.
ולכן כל המודעות שלנו וכל המוח שלנו מחווט.
לסביבה הזאת לשים אותנו בסביבות סטריליות מנותקות לחלוטין. לוקח משהו משמעותי מהיכולת שלנו להתפתח, בוודאי בגילאים צעירים, אבל גם כן אנשים מבוגרים ואני ממש מהמר בלי שקראתי מחקר ספציפי שתלמיד שלומד ליד עץ כזה לומד טוב יותר. זאת אומרת יש בו ממש.
יש פה את הדברים האלה, משהו שהוא הרבה יותר נכון לנו, הרבה יותר טבעי לנו מאשר לשבת על כיסא פלסטיק.
או זכוכית או משהו שהוא מאוד מאוד סינתטי.
וואו טוב דפני קודם כל ממש תודה שבאת אלינו היום והבאתי את כל הדברים המקסימים האלה.
כן, לי זה מרתק. זה שיחה שאפשר להמשיך עוד המון. אנחנו בטח גם נמשיך לעשות כל מיני שיתופי פעולה מעניינים ביחד.
זהו, יש עוד משהו שאת רוצה להוסיף ולהגיד?
שמוזמנים כן לבוא ליצור איתנו ממולא.
האמת שזה נכון ומומלץ כן.
מוכנים לבוא ולהשתתף בתהליכים של פרויקט ולהכניס עוד מהחומרים האלה לסביבות שלכם.
זהו תודה רבה על הרוח היה לי ממש.
תודה.
איזה כיף.
תודה תודה אז תודה לכל מי שהקשיב לפרק וראה אותנו בפעם הראשונה שזה מצולם אתם מוזמנים גם להתייחס לשלוח אלינו תגובות, שאלות, רעיונות גם לפרקים נוספים אנחנו זמינים, פתוחים לזה ונתראה בפרקים הבאים.
תודה רבה.
